לשון הרע

לשון הרע בכלי תקשורת היא עוולה מתמשכת

עידן האינטרנט מביא עמו סוגים חדשים של לשון הרע, ביניהם כאלה שהופכים לעוולה מתמשכת. בעיתון של אתמול עטפו דגים, באתר של העיתון הפגיעה, לכאורה, נשארת לתמיד וצצה ועולה בכל חיפוש גוגל
הדפסת עיתון. צילום: יעקב נעמי, פלאש 90

בעידן האינטרנט, ללשון הרע בכלי תקשורת יכולה להיות השפעה ארוכת טווח וממושכת בהרבה, בהשוואה ללשון הרע היוצאת מפי אדם פרטי. כלי תקשורת יכול להתבטא בצורה פוגענית פעם אחת, אולם ההתבטאות חוזרת ונאמרת שוב ושוב עם כל חיפוש בגוגל, עם כל תגובה חדשה של הציבור בטוק בק, עם כל שיתוף והפצה נוספים של אנשים פרטיים, עם כתבות נוספות שבאות בעקבות זאת וכו’. אמירה פוגענית שנאמרה ברגע נשארת לזמן רב והופכת להיות מתמשכת, אפילו למשך שנים. בהתאם לכך, אחריותו של כתב, עיתונאי או איש תקשורת לאמירותיו היא גדולה.

– התיישנות כמעט ולא קיימת בלשון הרע בתקשורת

התפיסה של לשון הרע בכלי תקשורת כעוולה מתמשכת, נדונה פעמים רבות בבמה הציבורית וגם בבתי משפט. בפסיקות והלכות משפטיות ניתן לראות כי בית המשפט התייחס אליה כעוולה מתמשכת, בבואו לדון בשאלות של חוק התיישנות על עוולה וצו זמני נגד פרסום.

חוק ההתישנות שחל על עוולות לא תמיד חל על לשון הרע שיצאה בכלי תקשורת. ישנן פסיקות והלכות של בית המשפט המסבירות את משמעות הפרסום כעוולה נמשכת, זאת לאור העדר הרלוונטיות של חוק ההתיישנות על עוולה מסוג זה.

בבית המשפט העליון בתיק שאול בר נוי נ’ עמי סביר, במהלך דיון בטענת התיישנות, התייחס לסוגיית הפרסום באינטרנט כעוולה נמשכת: “… ניתן לטעון כי, בענייננו, כל חיפוש בגוגל ‘יוצר’ מחדש את הפרסום. השאלה באלו הקשרים ונסיבות ראוי לסווג עוולה כ’עוולה נמשכת’ אינה פשוטה כל עיקר, ונוגעת ליחס שבין מהות הערכים המוגנים מכוח העוולה העומדת על הפרק, ועילות התביעה שזו עשויה להקים בנסיבות, לבין חשיבות השיקולים העומדים ביסודו של מוסד ההתיישנות. כאשר עסקינן בעוולת לשון הרע, שנגרמה בשל פרסום באינטרנט, מורכבותה של השאלה אף גוברת נוכח המאפיינים המיוחדים של פרסומים מסוג זה ודרכי החשיפה אליהם. בפרשה שלפנינו, כאמור לעיל, אין חשד שהגשת התביעה נעשתה בחלוף תקופת ההתיישנות, ומשכך איני נזקק להכריע בשאלה עקרונית זו”.

– צו זמני נגד פרסום יכול להינתן על בסיס “לכאורתי” בטרם הוכחה לשון הרע

צו זמני כנגד לשון הרע בפרסום לצורך הסרתם של ההתבטאויות יכול להינתן במקרים מסויימים גם לפני שלב ההוכחות בטרם מתן פסק דין.

עו”ד ד”ר שני רופא

בית משפט השלום בת”א קבע כי די בראיות לכאורה לקיומה של זכות תביעה, על מנת ליתן צו זמני בתביעת לשון הרע: “מכאן, יש לומר, כי למבקשת זכות לכאורה לקיומה של זכות תביעה כלפי מפעילי האתר ומפרסמי הכתבות נשוא הבקשה… הפרסום, כנוסחו כפי שהונח לעיוני, מקים למבקשת/התובעת עילת תביעה, לכאורית, בגין פרסום לשון הרע נגדה… לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, באתי לכלל דעה כי יש ליתן צו עשה זמני, המורה למשיבים להמשיך ולהסיר מן הכתבות נשוא הבקשה את כל אותן פסקאות המתייחסות באופן ישיר למבקשת שצוטטו לעיל, ואשר יש בהן משום פגיעה לכאורה בשמה הטוב של המבקשת כמבקרת פנים. צו זה יעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בתיק העיקרי… אבהיר ואדגיש, כי בשלב זה נבחנו טענות הצדדים על בסיס ראיות לכאורה לצורכי הבקשה דנן בלבד, ואין באמור לעיל, כדי להוות סוף פסוק להעדפת טענה זו או אחרת של כל צד מביניהם…”.

בתביעה ידועה של “ניהול פרויקטים בע”מ” נגד גדי צוקר “ג’יפ טריפ אתר השטח המוביל בישראל”, נקבע כי די בראיות לכאורה על מנת ליתן צו זמני בתביעת לשון הרע ואף פחות מכך, וכן כי באי מתן הצו כאשר מדובר בפרסום באינטרנט, יש כדי לגרום לפגיעה נוספת במבקשים:

“בשלב בירורה של הבקשה, אין צורך להוכיח את התקיימותן של עילות התובעתנה ברמה הנדרשת לצורך קבלת פסק דין, אלא ברמה הלכאורית בלבד”.

אנו רואים, מפסיקות והלכות בית המשפט, כי התייחסותו להתבטאויות פוגעניות בכלי תקשרות נתפסת בעיניו כעוולה מתמשכת עליה לא חל חוק ההתיישנות, וכי מתן צו זמני נגד פירסום יכול להנתן לפני פסיקה, ואף לפני סיום שלב ההוכחות.
_____________________________

ד”ר שני רופא, עו”ד

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות