מתי ייחשבו בני הזוג כחברים ומתי כ"ידועים בציבור" ?

אורי ורחל, שניהם גרושים, מבלים מידי יום שעות רבות יחד ונהנים מקשר חברי אמיץ. הם סועדים יחד, נחים, צורכים תרבות ומשוחחים. האם מעמדם כשל "ידועים בציבור" ?
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מוטי ואיילת, זוג סטודנטים, התגוררו 5 שנים יחד, ולבסוף החליטו שלא להינשא אלא להיפרד. האם יוכרו כ"ידועים בציבור" ?
אורי ורחל, שניהם גרושים, מבלים מידי יום שעות רבות יחד ונהנים מקשר חברי אמיץ. הם סועדים יחד, נחים, צורכים תרבות ומשוחחים. האם מעמדם כשל "ידועים בציבור" ?
אורן ורותי אינם נשואים, ומנהלים מערכת זוגית לכל דבר וענין מזה 3 חודשים. האם ייחשבו כ"ידועים בציבור" ?
יערה מקיימת קשר רב שנים עם אדם נשוי. האם תיחשב רק כמאהבת שלו או כ"ידועה בציבור" ?
מתי ייחשבו בני הזוג כחברים ומתי כ"ידועים בציבור" ?

מדובר בתופעה רווחת של זוגות החיים יחד ללא נישואין, ומספרם הולך וגדל מידי שנה.  זוגות רבים מעדיפים שלא ליתן תוקף של נישואין למערכת היחסים ביניהם. זאת, מסיבות שונות.  כך למשל, בני זוג שכבר היו נשואים וכעת אינם חפצים להינשא בשנית, בני זוג המנועים מלהינשא, כדוגמת כהן וגרושה, בני זוג שאינם חפצים בנישואין כדי לא לפגוע בזכויות שונות הניתנות להם כאלמנים ועוד.

אין מדובר בהגדרה סתם, שכן למעמד של "ידועים בציבור" יש השלכות כלכליות מובהקות.
לצורך הדוגמא, "ידועים בציבור" עשויים לזכות במחצית מהנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. כך, אחד מהם יוכל לתבוע מחצית מרכושו של האחר, לרבות חסכונותיו. השלכות נוספות למעמד של "ידועים בציבור" מוכרות לצורך קבלת ביטוח זיקנה, ביטוח שארים, גמלה לעתים, קבלת מזונות מהעזבון, קבלת דמי הסתגלות לאחר פרידה, בחינת הזכות לרשת את הנפטר, ואף לצורך החלת כללי המיסוי.

למרות חשיבות הגדרת מעמדם של בני הזוג, ולמרות ההשלכות הכלכליות המובהקות להגדרה של "ידועים בציבור" – אין בחוק הישראלי הגדרה אחידה וחד משמעית, אלא מדובר בבני זוג החיים "חיי משפחה" ב"משק בית משותף", ואינם נשואים זה לזו.

בחוק אין דרישה לפרק זמן מינימאלי לצורך קבלת הכרה של "ידועים בציבור".
כך, גם  אורן  ורותי, המנהלים קשר זוגי לכל דבר וענין מזה 3 חודשים בלבד, עשויים להיחשב כ"ידועים בציבור", למרות שמבחינת פרק הזמן מדובר בקשר קצר טווח.
הפרמטר הקובע הוא מהות היחסים, גם אם מדובר בקשר קצר טווח, ואפילו בן מספר חודשים בלבד.

בנוסף, אין צורך שה"סביבה" תסבור שבני הזוג הם נשואים כדי שאלה ייחשבו כ"ידועים בציבור". כך, בדוגמת  יערה  המאהבת  – העובדה שהציבור לא ראה אותה כנשואה לבן זוגה עדיין לא שוללת ממנה מעמד אפשרי של "ידועה בציבור".

אז מה כן צריך להתקיים כדי לזכות במעמד של "ידועים בציבור", על השלכותיו הכלכליות ?

בכל מקרה לפי נסיבותיו, בית המשפט יבחן את רציפות הקשר, האם היתה הולדה משותפת, מהי סיבת העדר נישואין פורמאליים, מה היתה כוונת הצדדים, אורח חייהם המשותף, היקף המגורים המשותפים, מידת השיתוף הכלכלי והיקף הקשר הזוגי.

ראשית , צריך  שבין  בני  הזוג  יתקיימו  " חיי  משפחה " :
הכוונה היא שבמהות יחסיהם של בני הזוג יכללו הן יסוד כלכלי משותף והן יסוד אינטימי וכוונה לקשירת קשר קבע.  אין די בקיום יחסי מין כשלעצמם כדי להוכיח "חיי משפחה" של "ידועים בציבור". נדרש שבני הזוג יקיימו מערכת יחסים של אהבה, אמון הדדי, הערכה, שותפות גורל, אינטימיות (בדומה לחיים משותפים של בני זוג נשואים).

שנית , צריך  שבני  הזוג  יקיימו  " משק  בית  משותף " : יש לבחון האם במערכת היחסים הזוגית היה מאמץ משותף לניהול משק בית, והתנהלו חיי שיתוף מתוך קירבה ותחושת שייכות הדדית. מדובר בשיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, הלבשה, קורת גג ושאר צרכים יומיומיים. זאת, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מכספו, מטירחתו ועמלו את חלקו, כפי יכולתו ואפשרויותיו. אין צורך שכל אחד מבני הזוג יתרום למערכת תרומה זהה מבחינה כלכלית או רכושית, אבל נדרש שיתוף כלכלי.

אם בני הזוג החזיקו חשבונות נפרדים, לא נהגו שיתוף ברכוש, ניהלו התחשבנות ביניהם באשר לרכישות שונות – יש להניח שמדובר במערכת יחסים שאינה יוצרת זכויות של "ידועים בציבור".

לאור הקריטריונים דלעיל, ייבחן כל מקרה לפי נסיבותיו.

בנסיבות של  מוטי  ואיילת , הצעירים שעברו להתגורר יחד כתקופת ניסיון לפני נישואין, או כדי לבחון האם קיימת נכונות לנישואין – הנטייה העקרונית היא לסווג את מערכת היחסים כחברות ולא כ"ידועים בציבור", ואולם המקרה ייבחן לגופו. בית המשפט יבחן גם את השאלה מדוע בני הזוג חיו ללא נישואין פורמאליים. כך, כאשר הסיבה נעוצה בתחושתם כי אינם מוכנים עדיין למחויבות, או ברצונם להכיר אחד את השני טוב יותר, או בחפצם לחסוך בשכר דירה – יש כדי להחליש את הנטייה לראות בהם "ידועים בציבור".

אורי  ורחל  בדוגמא לעיל לא ייחשבו כ"ידועים בציבור". לאורי ורחל חסרים גם ההיבט האינטימי (קיום של יחסי אישות בין בני הזוג), גם ההיבט האמוציונאלי (בני זוג הרואים עצמם כזוג, ולא משנה כיצד נראה הקשר כלפי חוץ), וגם ההיבט הכלכלי (משק בית משותף, ולא סתם לצורך הנוחות, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים). מדובר במקרה של קשרי חברות הכוללים בילויים משותפים, ואין בהם כשלעצמם ליצור מעמד של "ידועים בציבור". בהעדר התנאי של משק בית משותף, יחסי אישות ועוד.

במקרה של  אורן  ורותי, למרות שמדובר בקשר קצר יחסית, תיבחן מהות יחסיהם לגופם. אם יוכח שניהלו חיי משפחה וקיימו משק בית משותף, תוך כוונה לקשר של קבע וראו עצמם כבני זוג – ניתן יהא להכיר בהם כ"ידועים בציבור".

ואילו  יערה  המאהבת  לא תיחשב כ"ידועה בציבור" רק בשל הקשר המיני שקיימה עם בן זוגה. במקרה בו אדם להיפגש משך שנים ארוכות עם מאהבת לצורך בילוי זמן משותף, תוך הרעפת אהבה, מתן תמיכה כלכלית ומתנות ואף קיום יחסי מין –  נקבע, כי זו מערכת יחסים אשר אינה מקיימת את התנאים המצטברים להכרה בהם כ"ידועים בציבור" : קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
יודגש, כי העובדה שבן זוגה של יערה היה נשוי לאחרת – היא כשלעצמה אינה מונעת את הכרתה של יערה כ"ידועה בציבור", אם היו מתקיימים התנאים הדרושים לכך.

האם  אדם  נשוי יכול  להיות  " ידוע  בציבור "  של  אחרת ?
יש בנמצא מצבים, בהם אדם הינו נשוי לאחת, ובה בעת אף ידוע בציבור לאחרת.
בתי המשפט הכירו במצבים של "ידועים בציבור" גם כאשר אחד הצדדים היה נשוי בו בזמן לבן זוג  "חוקי", או כאשר לא חיו תחת קורת גג אחת. אומנם, כאשר אחד מה"ידועים בציבור" הינו גם נשוי – קשה יותר להכיר בו כידוע בציבור של אחרת, ועדיין הכרה זו אפשרית, בעיקר כאשר מוכח שבין הצד הנשוי לבין בן זוגו החוקי אירעה פרידה, או שהיתה מערכת זוגית "גוססת" ורעועה.

באחד המקרים תבעו שתי הנשים – הן האישה החוקית והן הידועה בציבור, את מחצית הרכוש שנצבר. האישה הנשואה קיבלה את מרבית הרכוש, והידועה בציבור קיבלה פיצוי כספי.

יש לזכור, שהכרה כ"ידועים בציבור" אינה חולשת באופן אחיד על כל המצבים. כלומר – יש מצבים בהם "ידוע בציבור" יוגדר אחרת לצורך חוקים ספציפיים. כך, מכיוון שאין הגדרה אחידה ל"ידועים בציבור" צריכים בני הזוג לבדוק האם בסוגיות מסויימות יש דרישות נוספות לצורך ההכרה בהם כ"ידועים בציבור".
למשל – "ידועים בציבור" לצורך מזונות אינם "ידועים בציבור" לצורך ירושה. שכן, חוק הירושה קובע, שלצורך ירושה – חייבים בני הזוג שלא להיות נשואים לאחרים כדי להיחשב כ"ידועים בציבור" לצורך ירושה.

מה  כדאי וניתן  לעשות ?
המלצה חמה ל"ידועים בציבור" היא לערוך הסכם חיים משותפים, המעגן את היחסים הזוגיים, וכן הסכם ממון, המעגן את אופן חלוקת הרכוש וזכויות הצדדים.
(למשל קביעת זכותו של בן הזוג להתגורר בדירה בפרק זמן מסוים לאחר פטירת האחר, קביעת סכום חודשי לו יהא זכאי מי מהצדדים לאחר פרידתם ועוד).

זאת, כדי למנוע התנערות ממחויבות של האחד כלפי רעהו, וכן כדי למנוע ניסיונות של צדדים שלישיים (כדוגמת יורשי בני הזוג) לחלוק על מעמדם של בני הזוג כ"ידועים בציבור".

עצם כריתת ההסכם, בו מגדירים בני הזוג את עצמם כ"ידועים בציבור" – אינו מספיק ליצירת מעמדם ככזה. על בני הזוג להוכיח, שמערכת היחסים ביניהם קיימה את התנאים הדרושים, באופן מהותי, לצורך ההכרה בזכות זו. ברם, במקרה שאכן התקיימה מערכת יחסים מהותית של "ידועים בציבור" – יועיל ההסכם לעגן את זכויות הצדדים ולהבטיחן.

מתי ייחשבו בני הזוג כחברים ומתי כ"ידועים בציבור" ?
בר – און כהן משרד עורכי דין

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און,  ממשרד  בר – און,  כהן,  עורכי – דין,  אשר  מדורג כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין , ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט ,  דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין ,  כולל  רשלנות רפואית.

 www.Bar-OnCohen.co.il

 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות