"ביקורת שיפוטית על חוק יסוד זו רעידת אדמה"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

השרה איילת שקד הקדישה את נאומה בטקס המרכזי של ועידת המשפט לביקורת על שופטי בג"ץ על כך שלא דחו על הסף את העתירות לפסילת חוק הלאום. "לאחרונה הוגשו מספר עתירות נגד חוק יסוד הלאום המבקשות להביא לִפְסילתו. למרבה הצער אף לא אחת מהן נדחֲתה על הסף בשל העובדה שהיא מבקשת לפסול חוק יסוד".
"נראה שהדבר מביא את המערכת המשפטית לִתסיסה ויש מי שמבקשים לנצל את ההזדמנות הזוֹ כדי להעלות בַּאוֹב את דעת המיעוט של ברק משנת 1990. האם יִקְבַּע הפעם בית המשפט במסגרת עתירה זוֹ כי ניתן לפסול חוק יסוד מכוח "עקרונות היסוד של השיטה"?
במידה וּבית המשפט יקבל את התזה המסוכנת לפיה ניתן לפסול את חוקי היסוד, נוכל סוף סוף לענות על שאלתו של חשין בה פתחתי – והעם היכן הוא? נענה לו מייד – בשום מקום".
"אין לעם כל רלוונטיות בַּמִבנה החוקתי הֶחדש שמעצב בית המשפט העליון. בִּפסק דין 'בנק המזרחי' נפגעה אפשרותו של העם להשפיע על יצירת ההסדרים החוקיים באמצעות נציגיו כאסיפה מחוקקת. כעת, אם יקבע בית המשפט כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, והפעם כאסיפה מכוננת. "בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם".

אפי נוה: "לפעול לעצירת תעשיית ההטעייה של מוסדות הלימוד"

עוד קודם לכן פנה יו"ר הלשכה אל שקד בנאום הפתיחה של הטקס המרכזי, וביקש ממנה לפעול לחקיקה המגבילה כניסה ללימודי משפטים. "גבירתי השרה שקד, אני חושב שבשלה העת שתובילי חקיקה שתיזום מגבלת כניסה מקצועית ללימודי משפטים על מנת למנוע אכזבות, תסכולים ועל מנת למנוע מתעשיית ההטעייה של חלק ממוסדות הלימוד האקדמיים להמשיך ולשגשג".

"תעשייה של הטעייה". נוה. צילום: עמרם דוברות לשכת עורכי הדין
"תעשייה של הטעייה". נוה. צילום: עמרם דוברות לשכת עורכי הדין

 
"לא, איננו חוששים מתחרות. לא, איננו מנסים להגביל את שער הכניסה למקצוע מסיבות לא ענייניות. אנו מבקשים לשמור על רמה מקצועית גבוהה, ומי שיעמוד ברמה זו – נקבל אותו בברכה. התחרות בין עורכי דין ראויים ומקצועיים תוסיף חוכמה למקצוע ואנו מברכים עליה. אני קורא מעל בימה זו לכל העוסקים במלאכה, ובראש ובראשונה למחוקקים – הגיע הזמן לספר לצעירים המבקשים להצטרף למקצוע עריכת הדין את האמת. והאמת היא שלא כל מי שישלם למוסד אקדמי מאות אלפי שקלים יתקבל לבסוף כעורך דין. וזאת – בניגוד למה שמספרים להם בחלק מהמוסדות הללו".
"לצערי – קיימת תופעה של הולכת שולל את אותם צעירים אשר משלמים מיטב כספם, משקיעים מיטב שנותיהם למרות שאינם מתאימים למקצוע ולא יוכלו לעבור את מבחני הכניסה. ואז קורה מצב בו ביישורת האחרונה, כשהם כבר מביטים על דרך המשל לעבר ארץ המובטחת, הם נחסמים. אבל האמת היא – שאם היו מבצעים בדיקות מעמיקות לגביהם עוד טרם תחילת לימודים או לחילופין שנה לאחר תחילת הלימודים – אין לי ספק שהדבר היה מונע אכזבות רבות".
נוה פנה גם ליועמ"ש מנדלבליט: "ואסיים במילה על תפוח האדמה הלוהט שנמצא על שולחנך, אדוני היועץ. אני מדבר כמובן על חקירות ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. אני מרשה לעצמי להניח שהשנה שבפתח תהיה שנת הכרעה, לכאן או לכאן. אני גם מרשה לעצמי להניח שכל החלטה שתקבל תביא לגל ביקורת קטלני נגדך, בין אם תהא זו החלטה זו או החלטה אחרת. ואני אומר לך – כאזרח מדינת ישראל וכראש לשכת עורכי הדין: כל החלטה שתקבל – אני סמוך ובטוח שהיא ההחלטה הנכונה ביותר, המקצועית ביותר והאמיתית ביותר".

היועמ"ש: "יותר ויותר התבטאויות שחורגות מביקורת עניינית"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס בנאומו לשיח הציבורי שמתנהל סביב החלטות שיפוטיות. "הימים הללו הם ימי סליחות וחשבון נפש, ואני מבקש למקד את דבריי בתחום שבו אני חושב שדרוש חשבון נפש ותשומת לב, בכל הקשור לעולם המשפט. הכוונה שלי היא לשיח הציבורי המתפתח לעיתים סביב החלטות משפטיות ואירועים משפטיים, השנויים במחלוקת ציבורית".
"מטבע הדברים, לפתחם של הגורמים העוסקים במשפט מגיעות סוגיות המצויות במחלוקת ציבורית. הדוגמאות הקלאסיות הן סוגיות של דת ומדינה; נושאים ביטחוניים שונים; סוגיות שקשורות להתיישבות באיו"ש; וכן הלאה. אפשר למנות בהקשר הזה גם חקירות של נבחרי ציבור. אנו, כגורמים משפטיים, נדרשים להתייחס לכל אחת מהסוגיות האלו אך מתוך ראיה משפטית-מקצועית, וכך הדברים נעשים בפועל. בסופו של יום, המשפט הוא מנגנון הכרעה. בלי מנגנוני הכרעה כאלה, לא נוכל לחיות בחברה דמוקרטית שוחרת חוק".

"תופעה נפסדת". מנדלבליט. צילום: יוסי זמיר דוברות לשכת עורכי הדין
"תופעה נפסדת". מנדלבליט. צילום: יוסי זמיר דוברות לשכת עורכי הדין

"למרבה הצער, אני נתקל ביותר ויותר אמירות שחורגות באופן בוטה מהביקורת העניינית והלגיטימית. הדוגמאות להתבטאויות שכאלה רבות וידועות. גם מקומו של בית המשפט העליון איננו נפקד מהתופעה הנפסדת של התבטאויות החורגות מגדרה של ביקורת ראויה ולגיטימית, כולל שיח מאיים ותוקפני וניסיונות לדה-לגיטימציה של הכרעות שיפוטיות. עלינו לזכור ולהזכיר כי גופי המשפט השונים במדינה הם משרתי הציבור. הם אינם פועלים למען עצמם, כי אם למען אזרחי המדינה. חשוב לשמור על עצמאותם, ועל הלגיטימיות של פעולתם".

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות