עבירות אלימות ומין במשפחה בתקופת הקורונה ובכלל

התקופה המלחיצה בה אנו נמצאים, המחייבת התכנסות אל תוך המשפחה, בחברת המשפחה הגרעינית והילדים, תוך בידוד מירבי מהעולם החיצון, מאתגרת גם מבחינה פלילית; רוב עבירות האלימות במשפחה ועבירות המין במשפחה, מתבצעות עקב סיר הלחץ של החיים המשותפים, שכולל בחובו התמודדות עם מתח, תסכול, חרדה קיומית והיעדר וודאות כלכלית.
עו"ד יעקב שקלאר |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מאגר עורכי הדין
אילוסטרציה

מהי ההגדרה של אלימות במשפחה? כלפי מי מופנות התלונות? מהן זכויות נפגעי העבירה? ואיך יסייע לכם סניגור מומחה בתחום? ולבסוף עצה לימים מאתגרים אלה. על כך בכתבה הבאה:

ראשית, מהי אלימות במשפחה ??
כל התעללות בתוך המשפחה – פיזית, רגשית, כלכלית או מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה.
בטור זה נתמקד בהיבטים הפלילים שלה.
במשך 20 השנים האחרונות הושם דגש גם בחקיקה וגם בתשומת הלב הציבורית והתקשורתית על עבירות אלימות במשפחה. החוק תוקן ובמסגרתו העונש הוכפל.
המשטרה מייחסת חשיבות רבה לטיפול בעבירות אלימות במשפחה, והמדיניות שבה היא נוקטת היא של אפס סובלנות. יש לכך היבטים חיוביים, אך קיימים גם היבטים שליליים. המשמעות של המונח "אפס סובלנות", היא למעשה ביצוע של מעצרים מיותרים, עלילות שווא, שימוש בתלונות כקרדום לחפור בו במלחמת הגירושין ועוד.

המבצע עבירת אלימות או מין במשפחה, חשוף לתלונה מצד הקורבן. אלימות במשפחה מופנית באמצעות הורים כלפי ילדיהם, בעבירות של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע, כאשר מדובר בתקיפות חוזרות ונשנות ובאכזריות מיוחדת. קיימות עבירות אלימות של ילדים כלפי הוריהם הקשישים המטופלים על ידם, ועבירות אלימות של בני זוג זה כנגד האחר. רוב עבירות האלימות בין בני זוג מיוחסות לגברים כנגד נשים. ישנן גם עבירות מין של אחד ההורים, בדרך כלל מצדו של הגבר, כלפי קטינים, שהם או ילדיו הטבעיים או ילדיו חורגים.

זכויות נפגעי העבירה;
הזכויות הקיימות לנפגעי העבירה מעוגנות גם בדין הפלילי וגם בדין האזרחי. בדין הפלילי – מי שנפגע מעבירת אלימות או מין במשפחה או כל עבירה פלילית אחרת, מוגדר כנפגע עבירה ועומד לצדו חוק מיוחד שנקרא "חוק זכויות נפגעי עבירה". החוק מקנה 4 זכויות עיקריות ואלו הן: הגנה מצד המשטרה, קבלת מידע על ההליך הפלילי, השפעה על ההליך הפלילי (הבעת דעה לגבי הסדר טיעון עם הנאשם), ותסקיר נפגע – בדרך כלל לעניין הנזקים והפיצויים הנדרשים בהליך הפלילי.
במסגרת הדין האזרחי, הרי שכל עבירה פלילית הינה גם עוולה אזרחית נזיקית, המקימה עילת תביעה. ככל שהתביעה מוגשת לאחר ההרשעה הפלילית, הרי שהיא נקראת תביעה נגררת, ואז אין שוב צורך להוכיח את האחריות הנזיקית, אלא רק את גובה הנזק.
לכן, חשוב שכל מי שנפגע מעבירת אלימות במשפחה, תקיפה מינית, או כל עבירה פלילית כלשהי, ייפנה לקבלת ייעוץ משפטי מיידי להבטחת זכויותיו, ויקבל ליווי מתחילת ההליך.

היתרון של סניגור פלילי, המכיר את שני הצדדים של העבירה, הן "הקורבן" והן "העבריין";
תפקיד הסנגור הוא להבטיח שזכויותיו של הלקוח, אם כחשוד, אם כנאשם ואם כנפגע עבירה יכובדו. דווקא העובדה שסניגור מייצג גם את החשודים והנאשמים, לכאורה אלה שביצעו את העבירות הפליליות, ומצד שני מייצג את נפגעי העבירה (כמובן שמדובר בתיקים ואירועים נפרדים), אלה שזכויותיהם קופחו על ידי מבצעי העבירה, מאפשרת לו לראות את ההליך מכל צדדיו ולשקול את טובתו של הלקוח יותר טוב בכל תיק ותיק. אלה המייצגים רק את העבריינים או רק את הנפגעים, סובלים בדרך כלל מחוסר מידע.

 

https://www.obiter.co.il/lawyer/%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%a8/

ייעוץ מיידי למבצע עבירת אלימות או מין במשפחה;
מיד עם ביצוע העבירה צריכים החשודים לעזוב את זירת העבירה. במרבית המקרים מגיעה לזירת העבירה משטרה, והם מוצאים עצמם במעצר. עד שהם מצליחים לזמן עו"ד, המשטרה מתחילה להפליל אותם. בדרך כלל מגיע סניגור ציבורי, שאינו איש אמונם, ואז הייעוץ המשפטי החלקי, גורם לטעויות בחקירה. אסור לעשות טעויות שכאלה, ולכן יוסבר מה הם חייבים לעשות, אם לא הצליחו להתרחק ממקום ביצוע העבירה ולהגיע לייעוץ מיידי עם סניגור.

 

טיפים מרכזיים לחשודים בביצוע עבירות אלימות – ראשית, הם צריכים לברר את טיב החשד, ברמה המאפשרת זיהוי מובהק של האירועים והעובדות. אסור לענות על שאלות פתוחות, אלא אם מבינים את כיוון השאלה. אסור לדבר אלא לפרוטוקול הכתוב בקצב הכתבה. לא כותבים – לא מדברים! אסור לפתוח בחקירה בלי לנצל את זכות ההיוועצות. על פי החוק, החשוד זכאי לייעוץ עם סניגור, שינקוב בשמו, ואם אין לו יכולת כלכלית מגיע לו ייעוץ מסניגור ציבורי. על הייעוץ להיות מקיף, לרבות סימולציה של שאלות ותשובות ובירור מלוא המחלוקות העובדתיות.
אני ממליץ על אלגוריתם, תרשים זרימה שפיתחתי, שאינו מכזיב לעולם:

1. על כל שאלה פתוחה לענות, "למה אתה שואל"?
2. על כל שאלה שמייחסת אשמה כללית, לענות בשאלה "מה עשיתי"? "איזו עבירה ביצעתי"?
3. לא להסתפק בסיסמאות וכותרות כלליות, אלא לדרוש פירוט עובדתי של העבירה – מקום, זמן, התרחשות, ופרטים מדויקים נוספים.
4. לאחר שמבינים בדיוק את החשד העובדתי, לדרוש הצגת ראיות ולענות בצורה זו – "בוא תראה לי", "על בסיס מה אתה טוען שכך עשיתי"?
5. לאחר שמראים לכם את הראיות תענו כך – "לא עשיתי שום דבר רע".
6. בסוף גביית העדות יש לקרוא את ההודעה לאט לאט ולבקש לתקן כל טעות. אם מסרבים לכם, במקום לחתום – תכתבו "לא נרשמו מלוא הדברים".

אלגוריתם זה מאפשר קבלת מידע, ללא צורך בשמירה על זכות השתיקה. אני נגד שמירה על זכות השתיקה באופן גורף, אלא אם כן החשוד אשם לחלוטין, ושום דבר שיגיד לא יעזור לו, שאז מן הראוי לשמור לחלוטין על זכות השתיקה, לבטח עד שיגיע הסניגור ויספק ייעוץ בהתאם.

אם מדובר בהגנה מובהקת, יש לשטוח אותה בפירוט, בקצב הכתבה, לציין עדים שתשאולם נדרש בלוויית פרטים מדויקים.
חשוב מכל, לשמור על קור רוח, לנשום, לא לענות בחיפזון ולדבר לפרוטוקול, ולא לחוקר. השיחה במשטרה אינה שיחה רגילה. היא הפוכה לכל האינסטינקטים האנושיים, לכללי הנימוס, לשורת ההיגיון, ולדרך המחשבה שלנו.

 המשך הטיפול המשטרתי לאחר החקירה, בדגש על עבירות אלימות במשפחה;
החשוד מובא להארכת מעצר, מה שנקרא "מעצר ימים", המשטרה מבקשת ימים להשלמות חקירה, על מנת שהחשוד לא ישבש, לא יברח ולא יסכן את הציבור. בהליך המשפטי זה, הסניגור אינו רואה את חומר החקירה בתיק, אך הוא חשוב כי ניתן להציג עובדות שהוא מציג מפיו של החשוד, בחקירה נגדית של טוען המעצרים.
כמו כן, הסניגור רשאי לטעון בפני השופט למניעים זרים שבהגשת התלונה, לכך שהחקירה אינה הוגנת, לדרוש פעולות חקירה, להציע חלופת מעצר במקום מעצר של ממש. ייצוג נאות בשלב החקירה הינו קריטי, שכן החקירה קובעת מה ייעשה בהמשך, ויכולה למנוע הגשת כתב אישום. ככל שהחשוד משתחרר, הרי שהתיק הולך "לתרדמת", חקירה איטית. לאחר מכן, התיק מגיע למדף כלשהו ומעלה שם אבק, אחר כך הוא עובר לתביעה, גם שם הוא "מעלה אבק" על מדף אחר, ואחרי שנה, פחות או יותר, התביעה מתקשרת לקורבן ושואלת אותו, האם יש עדיין טענות, או שהצדדים הגיעו לשלום בית.

השוני במקרה של אלימות ועבירות מין כלפי ילדים;
ילדים נחקרים בפני חוקרי ילדים, עובדים סוציאליים, שהם כמו פסיכולוגים שעברו הכשרה מיוחדת לחקירת ילדים. ילדים לא צריכים להופיע בבית המשפט, אלא אם כן חוקר הילדים מאשר זאת בדוח מיוחד. אם הוא לא מאשר זאת, כדי לא לפגוע בבריאותם הנפשית של הילדים, חוקר הילדים מסריט ומקליט את העדות וכותב דוח מהימנות לגבי עדות הילד.
חקירת חוקר ילדים הינה מלאכת מחשבת ודורשת בקיאות מיוחדת. לא ניתן להרשיע נאשם בעבירה פלילית רק על פי עדות חוקר הילדים והיא זקוקה לסיוע, ראיה עצמאית תומכת, גם אם חוקר הילדים האמין לילד וגם אם בית המשפט האמין לילדים ולעדות המוקלטת והמוסרטת.

עצה לימים מאתגרים אלה של הקורונה;
העצה הטובה ביותר היא לשמור על משמעת, איפוק, קור רוח, סדר יום, ולנסות לשהות ביחד בבידוד, תוך כבוד הדדי ושמירת מרחק, הן פיזי והן פסיכולוגי, כי ברור שהצפיפות גורמת למתחים ולעליה ברמת התוקפנות. ככל שקרתה עבירה, יש להתקשר באופן מידי כדי להתייעץ עם סניגור פלילי ולא לעשות שום פעולה בלי לקבל ייעוץ יסודי.

 

עבירות אלימות ומין במשפחה בתקופת הקורונה ובכלל

עו״ד שקלאר מסביר שהדין הפלילי נושק לדיני המשפחה על רקע עבירות אלימות במשפחה, עבירות מין במשפחה ופניות רבות למשטרה ע״י כל המתגרשים, אם במסגרת תלונות שוא לצורך קידום ענייני ממון או נקמה, ואם במסגרת תלונות מבוססות הנוגעות לסיר הלחץ של החיים המשותפים.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות