התביעה לא הוכיחה שהמקרקעין שייכים לנאשם והוא זוכה מאשמת בניה בלתי חוקית

התביעה לא הצליחה להוכיח היכן המקרקעין, של מי הם, מתי אושרה תוכנית המתאר שהמקרקעין אמורים להיות שייכים לה – ואפילו לא האם הפקח אכן דיבר עם הנאשם או עם מישהו אחר
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה. צילום: מנדי הכטמן פלאש 90

שופט בית משפט השלום בעכו, וויליאם חאמד, זיכה את תושב טמרה מעבירה של ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר ללא היתר, לפי חוק התכנון והבניה. השופט קיבל את הטיעונים של הסניגור, עו"ד שלומי בלומנפלד, לפיהם המפקח לא הכיר אישית את פרטי הזיהוי של המקרקעין וקיים ספק אם האדם שנחקר על ידי המפקח הוא הנאשם.

על פי כתב האישום, לפני מספר שנים ביצע הנאשם, ללא היתר כדין, עבודות בניה ושימוש במקרקעין שייעודם חקלאי הנמצאים מחוץ לתחום תכנית המתאר המאושרת של היישוב טמרה, בכך שבנה קומת קרקע בשטח של 200 מ"ר לערך. הנאשם היה, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הבעלים, המחזיק והמשתמש במקרקעין ובמבנה שהוקם עליהם, ומי שאחראי לביצוע עבודות הבניה נשוא כתב האישום, המשתמש בהן בפועל ומי שמוטלת עליו החובה על פי דין לקבלת היתר.

בתשובתו לכתב האישום, כפר הסניגור עו"ד שלומי בלומנפלד בשם הנאשם בעובדות כתב האישום, בתום פרשת התביעה, ומשבחר הנאשם לא להעיד להגנתו ולא העיד מטעמו עד אחר, הוגשו סיכומי הצדדים להכרעת הדין, בכתב.

הסנגור עו"ד בלומנפלד ציין כי זיהוי המקרקעין נעשה על פי תצלום האוויר, ולא מידיעתו של הפקח, כאשר המפקח אף טען, במסגרת עדותו בבית המשפט, כי הוא אינו מכיר בעל פה מספרי גושים וחלקות, וכי הבסיס הבלעדי שהיה בפניו לשם זיהוי המקרקעין הינו תצלום האוויר.

התביעה לא הוכיחה שהמקרקעין שייכים לנאשם והוא זוכה מאשמת בניה בלתי חוקית
עו"ד שלומי בלומנפלד

במקרה שבפנינו, המאשימה לא ביקשה להגיש תצ"א, והמפקח טען כי תצלום האוויר אינו נמצאת בתיק. לפיכך, ומשתצלום האוויר לא הוגש באופן המקובל בהליך הפלילי, נותר ספק רב לעניין זיהוי המבנה, שכן התצלום לא הוגש. עו"ד בלומנפלד המשיך וטען כי בצד העובדה כי המפקח לא הכיר אישית את פרטי הזיהוי של המקרקעין הרלבנטיים, לא הובאו נתונים הנוגעים לתכנית המתאר המאוזכרת בעדויות, ולפיכך, ללא הוכחת מועד פרסומה או אשרורה, תכנית זו חסרת ערך ראייתי.

עוד הוסיף הוסיף כי אין היכרות מוקדמת של המפקח לבין הנאשם, ולכן, דבריו של המפקח, לפיהם הוא חקר את הנאשם וכי ההודעה שהוגשה היא מפי הנאשם, הם בבחינת סברה בלבד, שכן הפקח מעולם לא צילם את תעודת הזהות של האדם שנחקר ואף לא טען בבית המשפט כי הנאשם הוא האדם שנחקר על ידו , ועל כן, ספק אם האדם שנחקר על ידי המפקח הוא הנאשם.

כאמור השופט חאמד קיבל את עמדת הסנגור, עו"ד בלומנפלד זיכה את הנאשם וכתב בהכרעת הדין: כי התביעה לא הוכיחה, למעלה מכל ספק סביר, כי המקרקעין בהם ביקר הפקח והבחין כי הוקמה בהם עבודת בניה שלא כדין, הם המקרקעין המתוארים בכתב האישום.
__________________________

לצפיה ודירוג כבוד השופט וויליאם חאמד

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות