בית המשפט: "כתרי דמשק"- הם נכס בעל אופי ציבורי מובהק

25 שנה לאחר שהובאו לישראל נותן ביהמ"ש תוקף הצהרתי לחשיבות ההיסטורית של "כתרי דמשק" – 9 ספרי תנ"ך הכתובים על קלף ומורה כי ינוהלו על ידי נאמנים בספרייה הלאומית בירושלים
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דפים מתוך כתר דמשק. מקור: ויקיפדיה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד גדעוני, אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וקבע כי "כתרי דמשק"- תשעה ספרי תנ"ך הכתובים על קלף, הם נכס בעל אופי ציבורי מובהק, ושמירתם היא לטובת הציבור כולו. בית המשפט הצהיר על כתרי דמשק כהקדש ציבורי, אשר ינוהל ע"י 9 נאמנים במשכנם בספריה הלאומית בירושלים.

כתרי דמשק הם תשעה כתבי יד מהודרים של התנ"ך, הכתובים על גבי קלף, שניצלו והובאו לישראל מסוריה באמצע שנות ה-90 במבצע חילוץ חשאי של המוסד והם שעמדו בבסיס ההליכים המשפטיים משנת 2014, שבהם נחלקו הצדדים באשר לגורל הכתרים, מקום משכנם וההסדרים הראויים לאחזקתם.

כתרי דמשק הם נכסים בעלי אופי ציבורי- לאומי ובעלי חשיבות היסטורית. לאחר שהובאו הכתרים לישראל, הם היו נתונים במשמורת הספרייה הלאומית, אשר פעלה לאורך השנים לשימורם ולתחזוקתם השוטפת. בחלוף כעשרים שנים מאז שנמסרו הכתרים לידיה, ביקשה הספרייה הלאומית לפעול להסדרת מעמדם המשפטי.

במסגרת התובענה שהגישה, הדגישה הספרייה הלאומית את מעמדה כספרייה הלאומית הממלכתית של מדינת ישראל והעם היהודי ואת יכולותיה המתקדמות בשימור ובטיפול בכתרים. הספרייה הלאומית עתרה לכך, שבית המשפט יצהיר כי תשעת כתרי דמשק מהווים הקדש ציבורי וכי בית המשפט יקבע את תנאיי ההקדש ומטרותיו.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך. בעמדה שהגיש ציין, כי: "כתרי דמשק הינם שרידים מוצלים מאש, ועדות לקורות עם-ישראל במאות השנים מאז כתיבתם. לכתרים היסטוריה עשירה ומאפיינים ייחודיים החושפים רזים מחיי הנדודים ותלאות קהילות יהודיות בעבר ובהווה".

"הכתרים עשויים מלאכת יד", הוסיף עו"ד היועמ"ש, "והם מופת לאמנות הקליגרפיה והמיקרוגרפיה היהודית. כל כתר וכתר מקבוצה זו הוא יחידאי, ומכאן נדירותם. כתיבת הסת"ם והאמנות שבכתרים, כמו גם הדקדוק שבמסורה הגדולה ושבמסורה הקטנה שבשולי הקלף, הם מפסגות היצירה היהודית ואין עוררין, כי מדובר ביצירות מופת של העם היהודי, אשר ערכן לא יסולא בפז".

בית המשפט אימץ את המתווה שקבע היועץ המשפטי לממשלה להרכב של 9 נאמנים בהקדש, שכן לעמדת היועמ"ש, על הנאמנים בהקדש לייצג קשת ציבורית רחבה- אנשי תורה והשכלה, נציגים של יוצאי יהדות סוריה, אנשי מקצוע ומומחיות מטעם הספרייה הלאומית, מבלי שגורל כתרי דמשק יהיה מוכתב על ידי גורם אחד. בהתאם לעמדת רשם ההקדשות נקבע, כי במקרה של מחלוקת שבה יש שוויון, ליו"ר הנאמנים לא יהיה קול מכריע. כמו כן נקבע, כי למנהל מחלקת השימור בספריה הלאומית תהיה זכות וטו בכל עניין הקשור או משפיע על שימור הכתרים.

בהתאם למתווה שהוצג ע"י היועמ"ש, נקבע בשטר ההקדש, כי ניתן יהיה להציג את מי מהכתרים מחוץ לספריה הלאומית, בין היתר במרכז המורשת של יהדות סוריה, ככל שיוקם ביום מן הימים בחולון.

השופט גדעוני כתב בפסק הדין: "דרך ארוכה עברו כתרי דמשק שיצאו תחת ידם של סופרי סת"ם לפני מאות בשנים, התגלגלו אל בתי הכנסת של קהילות ישראל בדמשק, ובעת מצוק ליהודי דמשק, ניצלו בידי המוסד בסיועו של הרב חמרה שסיכן נפשו לטובת הכלל ובסיועם של אחרים, עד שלבסוף הגיעו אל הספרייה הלאומית שפעלה ושקדה על שימורם".

"אני תקווה", הוסיף השופט, "שההצהרה על הקדש כתרי דמשק וקביעת כתב ההקדש יהוו מסד לכל הנוגעים בדבר לשמור, לשמר ולהאדיר אוצר זה של העם היהודי, לטובת הציבור בכללותו, למען הדורות הבאים, ולהנצחת מורשת קהילת יהדות סוריה".

__________

לצפייה ודירוג כבוד השופט דוד גדעוני

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות