האם בתי המשפט יצליחו להילחם בתופעת הניכור ההורי?

בתי המשפט מתייחסים בשנים האחרונות בחומרה למגמה המתגברת וכעת מצטרף מתווה אחיד שגובש על ידי הנהלת ביהמ"ש ומטרתו להנחות את השופטים בהתמודדות אל מול התופעה. האם היא תספק את הכלים המתאימים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה

התופעה של "ניכור הורי" הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאותת לנו, החברה, שיש לפעול בהקדם לטיפול והתמודדות מולה. על רקע בג"צ שהוגש לפני מספר חודשים בדרישה לגבש מתווה אחיד וארצי להתמודדות עם המגמה, הודיעה בימים האחרונים הנהלת בתי המשפט על הפעלת מנגנון שיסייע לשופטים במקרים המובאים בפניהם. בינתיים, ועד שהמתווה ייכנס לפעולה וגם יניב תוצאות, מתמודדים בתי המשפט עם מספר הולך וגובר של תיקים המתאפיינים ב"ניכור הורי" והמגמה המסתמנת היא של פסיקות מחמירות ונחרצות.

תסמונת הניכור ההורי היא תופעה שבה ילד מתנכר לאחד מהוריו, בלי הצדקה, על רקע פרידה של בני הזוג. התופעה מגדירה מצב שבו ילדים אף מגיעים לנתק מההורה המנוכר, תוך הליך של הסתה ואף של שטיפת מוח מצד ההורה השני, הוא ההורה המנכר. במרבית המקרים ההורה המנכר הוא ההורה המשמורן (זה שנמצא מרבית הזמן עם הילדים). את המונח טבע בשנת 1985 פרופ' ריצ'ראד גארדנר והוא קיבל הד במאמרים ובמחקרים אקדמיים וכך גם במערכת המשפט.

האם בתי המשפט יצליחו להילחם בתופעת הניכור ההורי?
עו"ד ג'יין חסון

על פי המחקרים, ילד הסובל מניכור הורי, מתאפיין בהתנהגות שמקטינה את ההורה המנוכר, מציב סיבות לא ברורות לניתוק הקשר, אינו מביע חרטה על הפגיעה בהורה המנוכר ואינו מצליח להזדהות עמו או לגלות כלפיו אכפתיות. הניכור ההורי יכול להיות כלפי ההורה המנוכר אך גם כלפי סביבתו כמו משפחתו וחבריו.

מחקר שפורסם בשנה האחרונה ובוצע על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשימוש במושג "ניכור הורי" בפסקי דין בבתי המשפט בישראל, בכלל הערכאות. המחקר גילה כי בשנת 2008 היו שלושה פסקי דין שהתייחסו לתופעה ואילו בסוף שנת 2019 נמצאו 40 כאלה.

בימים האחרונים הנחתה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, על הפעלת נוהל אחיד לטיפול בתופעת הניכור ההורי שייכנס לתוקף כבר ב-25 באוקטובר ויפעל למשך שנה. במהלך התקופה הזו בתי המשפט לענייני משפחה יפעלו לפי לוח זמנים מקוצר במקרים דחופים "המעלים חשש לפגיעה במוגנות של ילדים בשל אלימות כלפיהם, בשל היותם עדים לאלימות בין הוריהם, וכן להבטחת קשר בין הורים לילדיהם". מטרת הנוהל שנקבע הוא להתוות מסגרת זמנית שתבטיח מענה ראשוני ומהיר לבקשות לסעד דחוף או לסעד זמני במקרים מתאימים, על פי שיקול דעת השופט. זאת, על רקע ההבנה כי במקרים של ניכור הורי יש לפעול במהירות וביעילות בכדי להגן על הילדים הנפגעים. במקרים של חשש לניכור הורי בית המשפט יקבע דיון במעמד הצדדים בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה. נשיאי בתי משפט השלום או סגניהם ידווחו על אופן ההתנהלות מדי פעם למנהל בתי המשפט ובתום שנה ייבחנו השלכותיו של הנוהל החדש.

סנקציות כלכליות והוצאה ממשמורת

כיצד מתמודדים בתי המשפט עם התופעה הזו? בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של החמרה בהתייחסות ובנקיטת צעדים ברורים מצד השופטים בניסיון למגר אותה. הענישה שבה נוקטים בתי המשפט היא לרוב ענישה כלכלית או העברת המשמורת. ההתמודדות המחמירה היא ראויה ויש להתמודד מול התופעה בנחרצות, כדי למנוע נזק לטווח הארוך. הפגיעה הנובעת מהתסמונת הזו פוגעת בהורה המנוכר, זה ברור, אך פוגעת גם בילדים המתנתקים מהוריהם ועשויים לשלם מחיר כבד על כך גם בהמשך חייהם.

בחודשים האחרונים ניתנו מספר פסקי דין, בהם מנסים בתי המשפט לענייני משפחה להתמודד עם תופעת הניכור ההורי. רבים מפסקי הדין שניתנו, מתבססים, בין היתר, על פסק דין שניתן לפני כחמש שנים בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט שאול שוחט ואחרים, במסגרת ערעור שהגיע לפתחו של ההרכב. במקרה זה לתופעת הניכור ההורי הצטרפה טענה ששבה וחזרה על ידי האם לפיה האב מסוכן לילדיו. החלטת בית המשפט הייתה להוציא את הילדים מחזקת האם ולהעבירם לידי האב המנוכר, בהליך הדרגתי.

האם בתי המשפט יצליחו להילחם בתופעת הניכור ההורי?
עו"ד ג'יין חסון

"העברת המשמורת של הילדים מדי האם מתחייבת היא, לטעמי, בנסיבות העניין", פסק השופט שוחט. "טענותיה של האם בדבר חששם של הילדים ממנו מופרכות לחלוטין". השופט יצחק ענבר, חברו להרכב הוסיף: "הוצאתם של הקטינים ממשמורתה של האם רחוקה, בלשון המעטה, מלהיות פתרון אידיאלי, אף בהינתן 'תסמונת ניכור הורי' בדרגה חמורה, שמטרתה למחוק את דמותו של האב מחייהם של הילדים, ואשר כל הניסיונות לפעול להפגתה סוכלו ומסוכלים בשיטתיות על ידי האם, נראה כי מדובר ברע במיעוטו".

השופט ארז שני, מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מונה, במסגרת מודל ניסיוני להתמודדות עם התופעה, לדון בכל התיקים הקשורים בתופעה באזורו. בפסיקותיו הוא קורא להתמודד באופן נחרץ מול מקרים של ניכור הורי ולהעניש את ההורה המנוכר. בפסק דין שנתן בינואר 2019, הוא קבע כי "ניכור הורי הוא תופעה בלתי חוקית". שני מתייחס גם להשלכות בהווה שיש לתופעה על הילדים וקובע כי "אלמלא הרקע של הניכור ההורי רבות מן התופעות מהן סובל הילד יכול והיו נמנעות או מצטמצמות בהיקפן".

במרץ השנה, קרא נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, אסף זגורי, להעניש כלכלית הורים מנכרים, על ידי פגיעה בדמי מזונות הילדים. השופט זגורי פסק כי במקרים בהם הורה גרוש טוען שההורה השני "מסית" את הילדים כנגדו ניתן להפחית את דמי המזונות גם אם ישנן טענות לאלימות. לפי פסק הדין, במידה ומדובר ב"ניכור הורי פתולוגי מובהק" או ב"ניכור הורי היברידי" (מצב בו ניתוק הקשר מצד הילד קשור גם להזנחה, התעללות או אלימות מצד ההורה) אפשר להפחית ואף לבטל כליל את המזונות. במקרה זה, נקבע כי האם הסיתה את הילדים מאביהם בצורה פתולוגית, כך שהסיכוי לחידוש הקשר הוא נמוך ביותר. השופט ציין כי היה מבטל קליל את דמי המזונות, אולם צעד שכזה ימית אסון כלכלי ויפגע בילדים עצמם. על כן הורה על הפחתת המזונות תוך שקבע כי אם לא יחודש הקשר בין הילדים לאב, יופחתו פעם נוספת דמי המזונות.

המערכת נרתמת למאבק

"זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד", כותבת הנשיאה חיות בהסבר למתווה החדש שיאומץ בקרוב בכל בתי המשפט בארץ. "מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר".

זכות הילד היא המכוונת את הנהלת בתי המשפט ביצירת מנגנון אחיד וארצי. לכן, לא בכדי ממד הזמן הוא זה שבעיקר מעסיק את המערכת. "לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים", כך לפי הנשיאה חיות. ואכן, מדובר בנוהל המתייחס בעיקר לסד הזמנים לטיפול בבקשות הנוגעות לתופעת הניכור ההורי.

בשנה הקרובה נוכל לבחון אם בתי המשפט עומדים במנגנון שהוטל עליהם. בתי המשפט לענייני משפחה גם ככה עמוסים בתיקים ובדיונים, ותקופת הקורונה בוודאי לא תקל עליהם מהבחינה הזו. האם יצליחו להתמודד עם הנחיית המערכת? כלל לא בטוח.

יש בכך מן הבשורה באופן שבו מציבים את הבעיה תחת הזרקור, מבחינים בנחיצות פעולה יעילה ומהירה כשעולה חדד לניכור הורי והדבר, כמובן, מבורך. ואולם, מהנוהל החדש נעדרים היבטים נוספים, בהם, למשל, הטלת סנקציות שונות על ההורה המנכר באופן שייצר הרתעה משמעותית להורים אלו. אלו חייבים לקבל דגש גם כן במנגנון שאנחנו מבקשים להנחיל בבתי המשפט. לא די בקביעת לוח זמנים מהיר – חשובה גם יעילות הטיפול. חשובה גם הקריאה מתוך מערכת המשפט כי מדובר בהתנהלות פסולה שסנקציה שלילית בסופה. בין אם כלכלית, בין אם העברת משמורת ובין אם אפילו פלילית.

_______________________________________________

עו"ד ג'יין חסון

Print Friendly, PDF & Email
שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    מי שקרא כתבה זו קרא גם:

    פשיטת רגל אין כסף חדלות פירעון
    כסף וחדלות פרעון

    זינוק של 36% בבקשות לפשיטת רגל

    אגף האפוטרופוס הכללי, הממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה, פרסם את דו"ח סיכום פעילותו לשנת 2020 וממנו נראה כי מגפת הקורונה השפיעה בצורה משמעותית

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    משפחה

    האם סכום הכתובה מחייב?

    הדיינים הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר מבית הדין הרבני בטבריה, קבעו שיש לקזז מהסכום כספים שקיבלה אישה בתביעה הרכושית, בהם

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    מדריך

    מזונות – חובות וזכויות

    החוק בישראל קובע, כי הוריו של ילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, האחראים לדאוג לו ולצרכיו הבסיסיים והמיוחדים, בין אם ההורים גרים יחד כתא משפחתי אחד

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    אלימות במשפחה

    מה העונש לבעל המכה?

    שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, גזר קנס בסך 250 שקלים והארכת מאסר על תנאי לגבר בן 69, שהורשע על פי הודאתו בעובדותיו

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    משפחה

    בית דין רבני – מורה נבוכים

    בישראל קיימות כמה מערכות משפט. ישנה מערכת המשפט האזרחית – שדנה במקרים המובאים בפניה עפ"י החוק הישראלי, ישנה מערכת המשפט הצבאית – שדנה במקרים המובאים

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    אלימות במשפחה

    כלי הנשק: חלה

    שופטת בית משפט השלום ברחובות, אדנקו סבחת חיימוביץ, זיכתה גבר מאשמת איומים ותקיפת בת זוגו שטענה כי השליך לעברה חלה. ביהמ"ש זיכה את הנאשם לאחר

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    התמודדות עם שומת מס שהוצאה לפי מיטב השפיטה
    משפחה

    למי שייך הבית בנחלה?

    הרכב שופטי בית משפט המחוזי ת"א, בראשות אב"ד השופט שאול שוחט, דחו ערעור של בעל ואחיו על גובה הפיצויים לאשתו לשעבר, בגין בית משותף שנבנה

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    גישור - כך תעשו זאת נכון
    משפחה

    גישור – כך תעשו זאת נכון

    משפחה היא מוסד חברתי, במסגרתו מתאגדים יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה בעל מכנים ומטרות משותפות – במשמעות הכי שכיחה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    נגישות