האם ניתן לדרוש מס על חשבוניות פיקטיביות?

למרות הרשעה בפרשת הבנק המחתרתי ואף שפקיד השומה טען כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות טענו ברשות המסים כי על חברת היהלומים לשלם מס הכנסה. ביהמ"ש: "לא ניתן לדבר בשני קולות – לטעון כי מדובר בעסקאות בדויות ולחייב במס כאילו מדובר בעסקאות אמיתיות"
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
יהלום
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

שופטת בית משפט ירדנה סרוסי, דחתה ברובם ערעורים על שומות מס לחשבוניות במסגרת פעילות של הבנק המחתרתי שפעל בבורסה ליהלומים והורתה שיש לגרוע משומת המערערת את ההכנסות שדווחו על ידה בגין מכירת יהלומים בסך של 599 אלף דולר. השופטת גם חייבה את המערערים בהוצאותיו המשפטיות של פקיד השומה בסכום של 25 אלף שקלים.

לבית המשפט הוגש ערעור מאוחד על שומות מס הכנסה שהוצאו לשנים 2009 – 2011. המערער אליאס שירי, הוא הבעלים של המערערת חברת א. שירי יהלומים בע"מ, אשר עסקו בזמנים הרלוונטיים במסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת גן. בשנים הללו פעל בתחומי הבורסה ליהלומים עסק בלתי חוקי למתן שירותי מטבע שכונה "הבנק המחתרתי".

במהלך שנת 2012 נפתחה חקירה גלויה בפרשת "הבנק המחתרתי". הפרשה עסקה בפעילות בנקאית לא פורמלית שבוצעה משך עשרות שנים בבורסה ליהלומים.

מהעדויות עלה כי חברות יהלומים, שהיו לקוחות של הבנק המחתרתי, נתנו למפעילי הבנק שיק חנ"י (חשבון נקוב יהלומים) שלהם, כביכול רכשו מהם יהלום, ובתמורה קיבלו מהם חשבוניות על סכום השיק וכן כסף מזומן בניכוי עמלה בשיעור של 2.25%. באמצעות אופרציה זו, חברת היהלומים ניכתה הוצאה כביכול בגין קניית יהלום, שיק חנ"י נפדה ויצא כסף מחשבון הבנק של החברה והמזומן שהתקבל לא נכנס לקופת החברה אלא הגיע לידי בעל המניות בחברה. בתמורה לכך, שולמה עמלה בשיעור הנ"ל למפעילי הבנק המחתרתי.

מן העבר השני, יהלומנים עסקו לא רק ברכישה של חשבוניות מהבנק המחתרתי אלא גם בהפצה של חשבוניות לבנק המחתרתי, בעל מניות בחברת יהלומים היה מעביר לבנק המחתרתי מזומן שנצבר אצלו ("הון שחור") ביחד עם חשבונית, היה רושם בחברה שבבעלותו הכנסה ממכירה של יהלום, למרות שהעביר מזומן ולא יהלום, וכנגד זה קיבלה החברה שבבעלותו שיק חנ"י לחשבון הבנק שלה. במקביל, שולמה לבעל המניות עמלה בשיעור של 2% בגין הפצת החשבונית.

בין שלל השמות של הפעילים בבנק הופיעו גם שמותיהם של המערערים כמי שקיבלו מהבנק המחתרתי 6 חשבוניות רכישה בהיקף של 115 אלף דולר וכן כמי שסיפקו 11 חשבוניות מכירה בהיקף של כ-540 אלף דולר.

המערערים, ציינו בערעור כי דין השומה שנקבע להם על ידי פקיד השומה, דינו להתבטל, שכן עלה בידי המערערים להוכיח את תקינות העסקאות בהתאם לנסיבות המסחריות האובייקטיביות של ענף היהלומים בזמנים הרלוונטיים.

לטענת המערערים, למרות שהם הודו והורשעו בהליך הפלילי בהתחמקות מתשלום מס בגין חשבוניות אלו, הם טוענים כי כל החשבוניות, מושא השומה, לרבות 6 חשבוניות הרכישה שלפי הקלסר האדום, מושא ההרשעה הפלילית, מייצגות עסקאות יהלומים אמיתיות ולכן ניכוי ההוצאות על בסיסן היה מוצדק. לטענתם, דין השומה היה להתבטל, שכן עלה בידם להוכיח את תקינות העסקאות בהתאם לנסיבות המסחריות האובייקטיביות של ענף היהלומים בזמנים הרלוונטיים. תיעוד הפעילות בעסקיהם כמו במרבית הענף בשנים הרלוונטיות, לא היה ממוחשב ומפורט כמו היום. אז, וגם היום, כאשר מדובר ברכישת חבילות של אבנים קטנות וזולות, קיים קושי מסחרי אובייקטיבי לזהות יהלומים ספציפיים מתוך חבילת יהלומים. עוד הוסיפו המערערים כי פקיד השומה מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו: מצד אחד, הוא טוען כי חשבוניות הרכישה הן פיקטיביות ואין לנכות הוצאות על בסיסן, אולם מצד שני, הוא מסרב לגרוע מהשומה הכנסות שנזקפו על פי חשבוניות המכירה, שאמורות אף הן להיות פיקטיביות, לפי שיטתו.

כאמור השופטת סרוסי דחתה את רוב הערעור וקבעה כי לא ניתן לקבל, את טענתם כי הם לא התחמקו מתשלום מס באמצעות חשבוניות אלו, ושהן משקפות עסקאות אמיתיות, לו רק לאור העובדה שהם הורשעו בשימוש בחשבוניות שבקלסר האדום במטרה "להתחמק מתשלום מס", מאחר ומדובר בממצא בפסק דין חלוט שהרשיע את המערערים בעבירות מס ולכן מהווה ראיה לכאורה בהליך זה.

אולם, השופטת קיבלה את טענת המערערים כי למרות שחלק הארי של השומה בגין חשבוניות המכירה מקורו בחשבוניות שהופיעו ברישומי הקלסר האדום, לגביהן נקבע בהרשעה חלוטה, כי הן חשבוניות כוזבות שהפצתן נועדה לעזור לאחרים להתחמק מתשלום מס. גם נציגת פקיד שומה, נאלצה להשיב, במסגרת חקירתה הנגדית, בתשובה לשאלה מדוע הסכומים המופיעים בחשבוניות המכירה נזקפו כהכנסות, כי לעסקאות המכירה בוצעו בדיקות נאותות שנמצאו תקינות ודברים אלה עוררו קושי.

לכן, ציינה השופטת סרוסי: "פקיד שומה אינו יכול לדבר בשני קולות, תחילה לטעון כי עסקאות המכירה הן בדויות ולחייב את המערער בתשלום מס בגין עמלות שקיבל במסגרתן ולאחר מכן לטעון כי מדובר בעסקאות אמיתיות שיש להתחשב בהכנסות שהופקו במסגרתן. קשה לקבל, כי כל עסקאות הרכישה שבשומה לא צלחו את בדיקת הנאותות של המשיב, ולכן נכנסו לשומה במסגרת תיאום ההוצאות, ואילו עסקאות המכירה שנבדקו, צלחו את בדיקות המשיב ולא נגרעו מהשומה".

השופטת הוסיפה: "המשיב טוען כי גם מבחינת המהות הכלכלית יש הצדקה למיסוי ההכנסות כפי שדווחו על ידי המערערים, שכן חזקה כי המזומנים שהועברו בתמורה לקבלת שיק חנ"י הופקו מהכנסות לא מדווחות של המערערים. לאור זאת, המשיב טוען, כי במהות הכלכלית, מאחורי החשבוניות שהפיצו המערערים ישנן הכנסות אמיתיות. אין בידי לקבל טענה זו של המשיב", כתבה השופטת וסיכמה: "כפועל יוצא מהאמור לעיל, יש לגרוע מהשומה את ההכנסות שדווחו על ידי המערערת בגין מכירת יהלומים".
____________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת ירדנה סרוסי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות