חדש בחוק הירושה: צוואה בוידאו

תזכיר חוק הירושה החדש הופץ לציבור ומטרתו להתאים את החוק לחיים בשנת 2021: בין היתר מוצע כי אדם שנולד מביצית או מזרע של נפטר – יוכל לרשת אותו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

התיקון לחוק הירושה הקיים, שחוקק לפני 56 שנים, הופץ להערות הציבור על ידי משרד המשפטים. החוק החדש, לטענת המשרד, הינו תוצר מתקדם של עבודה רבת שנים שנעשתה במחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, שהחלה עוד בשנת 1999 עם מינוי ועדת הירושה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל. בין היתר, מציע התיקון את האפשרות לערוך צוואה מוקלטת, צמצום החובה לפנייה לביהמ"ש לענייני משפחה בעניינים מסוימים וכן את האפשרות כי אדם שנולד מביצית או מזרע של אדם שכבר נפטר, יוכל לרשת אותו.

חוק הירושה הקיים חוקק בשנת 1965 והיה פורץ דרך לשעתו. יותר מחצי מאה עברה, והגיעה העת לערוך תיקונים משמעותיים שיתאימו את דיני הירושה למציאות החיים המודרנית של המאה ה-21. הצעת החוק כוללת תיקונים רבים ומהותיים לחוק הירושה, אשר נועדו להפכו לחוק מודרני יותר.

דוגמא לתיקון משמעותי נמצאת בהוראה המאפשרת דרך חדשה לעריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית. לפי הדין הקיים היום, אם אדם כותב צוואה שכולה בכתב ידו, הצוואה יכולה להיות תקפה בכפוף לקיום כללים נוספים. לעומת זאת, אם אדם מקליט את עצמו אומר את דברי צוואתו, צוואה זו לא תהיה תקפה. הצעת החוק מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לתת תוקף לצוואה כזו, שבה רואים בהקלטה את פניו של האדם אומר בקולו את דברי צוואתו. עם זאת, הצעת החוק כוללת מספר תנאים והוראות שנועדו למנוע אפשרות לזיופים.

דוגמא נוספת להתאמה של דיני הירושה למציאות המודרנית היא הוספת האפשרות להוריש לילד שנולד מתאי רבייה של הנפטר. על פי הדין כיום, הכשרות לרשת היא רק למי שנולד תוך 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר, שהורתו הייתה בחיי המוריש. מציאות החיים המודרנית והתקדמות המדע מייצרות לא מעט מצבים שבהם ילד נולד מזרע של נפטר או מביצית של נפטרת. במקרה זה, לפי הדין כיום, הילד שייוולד לא יהיה זכאי לרשת את הורהו הביולוגי שנפטר. הצעת החוק תאפשר לילד כזה לרשת את הוריו הביולוגיים, זאת בהתאם לתנאים שקבועים בתזכיר החוק ותוך איזון בין עקרונות של כיבוד רצון הנפטר וסופיות הליכי הירושה.

הצעת החוק מבקשת לערוך גם תיקונים שיקלו על הציבור ויצמצמו את המקרים שבהם יש חובה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לפי חוק הירושה הקיים, ישנם מצבים שבהם יש חובה להעביר בקשות מסוימות לבית המשפט, גם אם לא הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשמים לענייני ירושה מלמד, כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להטריח את בית המשפט לענייני משפחה ולהעביר אליו את הטיפול בבקשה, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו ללא צורך. לפיכך, הצעת החוק מבקשת לצמצם מצבים אלה ולקבוע שהרשמים לענייני ירושה יוכלו לתת צווי ירושה בחלק מהמקרים, אם לא הוגשה התנגדות למתן הצו.

Print Friendly, PDF & Email
שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    מי שקרא כתבה זו קרא גם:

    משפחה

    בית דין רבני – מורה נבוכים

    בישראל קיימות כמה מערכות משפט. ישנה מערכת המשפט האזרחית – שדנה במקרים המובאים בפניה עפ"י החוק הישראלי, ישנה מערכת המשפט הצבאית – שדנה במקרים המובאים

    Print Friendly, PDF & Email
    קרא עוד »
    נגישות