הילד נולד מ"סטוץ" – האב טען: "האמא רימתה אותי"

בתביעה על סך 250 אלף שקל טען הגבר כי האם כפתה עליו אבהות בעל כוחו ואילו היא דרשה מביהמ"ש לחייב אותו לקשר עם הילד המשותף. מה קבע ביהמ"ש?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, מירה דהן, דחתה תובענה ותובענה שכנגד שעניינן אבהות בעל כורחו ואי קיום זמני שהות על-ידי האב. השופטת החליטה בשל נסיבות העניין לא לחייב את הצדדים בהוצאות. "עסקינן", נכתב בפסק הדין, "בנסיבות הולדה לא שגרתיות עת האבהות נכפתה על הנתבע תוך שלילת רצונו המודע, היא שהביאה ככל הנראה לסיטואציה העצובה בה הקטין הגיח לעולם מבלי שאביו חפץ בכך ומבלי שביקש זאת. ומשכך האב אינו חפץ בכל קשר עם בנו. כפייה זו הותירה בנפשו של הנתבע צלקות קשות עימן הוא מתמודד בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות טיפול נפשי. נראה כי חיובו בסנקציה כספית בגין אי קיום זמני שהות אך ירחיק את האב מהאפשרות של חידוש הקשר עם בנו".

המדובר בשתי תביעות, הראשונה תביעה כספית בה עתר התובע, לחייב הנתבעת, בסך 250 אלף שקלים, בגין עוולת התרמית, הפרת חובת תום הלב ובכך שהנתבעת גרמה לו להיות אב "בעל כורחו". מנגד האישה תבעה את התובע להליכי ביצוע לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לחייב את האב בקנס בסך 1,500 שקלים, בגין כל יום בו לא מקיים האב זמני שהות עם הקטין, כפי שנקבע בפסק דין.

הצדדים הכירו בראשית שנת 2016 דרך הרשת החברתית "פייסבוק". האב, הינו רווק בן 32 והאם, גרושה כבת 35. הצדדים ניהלו קשר קצר בן מספר שבועות אשר במהלכו קיימו הצדדים יחסי מין בהזדמנויות שונות וכתוצאה מכך הרתה האם ולצדדים נולד בן משותף. האם הגישה תביעת אבהות ולאחר קבלת תוצאות בדיקת הרקמות, ניתן פסק דין אשר קבע אבהות התובע על הקטין. האם אף הגישה תביעת מזונות קטין במסגרתם חויב האב בדמי מזונות לקטין בסך של 1,300 שקלים לחודש, כמו כן חויב האב בתשלום 33% מדמי השכירות של האם בגין מדור הקטין וכן במחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.

לטענת האב, קיימו הצדדים יחסי מין רק לאחר שהאם הציגה בפניו מצג שווא כי היא נוטלת גלולות למניעת הריון באופן קבוע וכי היא אינה מעוניינת בהבאת ילדים; טוען האב כי שאל את האם מספר פעמים האם היא נוטלת גלולות והאחרונה השיבה בחיוב. עוד טען האב כי אמר לאם ברורות שאינו מעוניין בשלב זה להביא ילדים לעולם, ולטענתו הוא בטח באם מתוך ידיעה גמורה כי יחסי המין מוגנים ולכן תבע אותה בגין מרמה ונזקים נפשיים שנגרמו לו בשל הולדת הילד.

השופטת דהן שדחתה את התביעה ציינה, כי היא סבורה שנגרמו לתובע אי נוחות וסבל מעצם העובדה שהפך לאב בעל כורחו. "הדבר אף בא לידי ביטוי בהתנהלותו בפניי בדיונים ואין חולק כי התובע אינו שמח במצב הנתון אולם אין הדבר בא לידי ביטוי בתימוכין המצדיקים פסיקת פיצוי לתובע, אלא אך התחשבות לעניין הוצאות ההליך וכפי שייפסק בהמשך.

משנה תוקף לאמור לעיל היא תרומתו של התובע בהתנהגותו, שכן גם אם סמך הוא כטענתו על דברי הנתבעת לפיהן נוטלת היא גלולות, הרי ידוע הוא כי, הגנה מגלולות אינה הגנה אבסולוטית ובהתנהלותו של התובע לקח הוא על עצמו הסיכון באפשרות שהנתבעת עשויה להכנס להריון", כתבה השופטת בהחלטתה והוסיפה: "סופו של דבר בהתחשב באמור לעיל, אני דוחה אפוא גם טענת התובע בדבר מרמה וגם טענת התובע בדבר הפרת חוזה. עוד אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח לא נזק ממוני ולא נזק לא ממוני".

כאמור, גם את התביעה מנגד דחתה השופטת דהן, בו ניסתה האם לחייב את האב לפגוש את בנו על פי ההסדר שנקבע בבית המשפט. האב אמר בעדותו בבית המשפט: "הדבר הזה הילד שלה, שחשבתי שאצליח לראות אותו, לא יכול להסתכל עליו, לא יכול לגעת בו לא יכול להסתכל על הפרצוף של הבחורה לא רוצה שום קשר, הבן אדם הזה הרס לי את החיים שינה לי את החיים מקצה לקצה מבחינת כל דבר. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שעברתי".

השופטת דהן קבעה כי לא ניתן לחייב את האב לראות את הילד בנסיבות הללו, כאשר אבהותו של הנתבע נכפתה עליו בעל כורחו ותוך שלילת רצונו. "מתוך כך שהונחו בפניי כלל הראיות והטיעונים", כתבה השופטת, "והוברר לי כי עסקינן בנסיבות הולדה לא שגרתיות עת האבהות נכפתה על הנתבע תוך שלילת רצונו המודע, היא שהביאה ככל הנראה לסיטואציה העצובה בה הקטין הגיח לעולם מבלי שאביו חפץ בכך ומבלי שביקש זאת. ומשכך האב אינו חפץ בכל קשר עם בנו. כפייה זו הותירה בנפשו של הנתבע צלקות קשות עימן הוא מתמודד בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות טיפול נפשי".

השופטת דהן הוסיפה: "נראה כי חיובו בסנקציה כספית בגין אי קיום זמני שהות אך ירחיק את האב מהאפשרות של חידוש הקשר עם בנו. כל עוד קיימת מערכת יחסים כה עכורה בין האב לאם, קונפליקטואלית, עוינת ונעדרת אמון , הרי שכפייה של קיום זמני שהות- בתיווך ישיר וצמוד של האם ונוכח גילו של הקטין- תביא לטעמי לנזק קשה הן לקטין והן לאביו… שומה על בית המשפט לנהוג זהירות ולרסן עצמו קודם שהוא מבקש לכפות דרך התנהגות כזו או אחרת על הורים ביחס לילדיהם. שכן ניסיון החיים מלמד אותנו כי לא פעם יכול הדבר להפר את האיזון העדין של התא המשפחתי ולפגוע בו".

___________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת מירה דהן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    מי שקרא כתבה זו קרא גם:

    נגישות