העליון: חילוט פלילי קודם לזכותם של עורכי דין אזרחיים לשכ"ט

עוה"ד עתרו לקבל את שכר טרחתם על ייצוג חברה בהליך אזרחי, אולם הכסף נתפס ע"י המדינה בעקבות כתב אישום על שוחד והלבנת הון: "האינטרס הציבורי גובר"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

הרכב שופטי בית המשפט העליון קיבל ברוב דעות של השופטים יוסף אלרון ועופר גרוסקפף, ערעור בחלקו, שחילוט פלילי בעבירות הלבנת הון קודם לזכותם של עורכי דין אזרחיים לשכר טרחה. בית המשפט החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיורה על שחרור חלק מהכספים התפוסים לטובת המערערים, באופן שיאפשר תשלום חלק משכרם של עורכי הדין.

פסק הדין ניתן בערעור שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים, עורכי דין אזרחיים, לשחרור חלק מהכספים בהם זכתה חברת ביבי כבישים בע"מ, במסגרת תביעה אזרחית. הכספים נתפסו כדי להבטיח את אפשרות חילוטם בתום ההליך הפלילי נגד החברה במסגרת צו תפיסה זמני שניתן כנגד החברה אגב הגשת כתב אישום כנגדה וכנגד בעליה, יהודה בוזגלו, בגין עבירות שוחד.

הליך פלילי

עורכי הדין, עתרו לשחרור הכספים מכוח הוראות הסכם שכר טרחה שנחתם בינם לבין חברת ביבי כבישים הנוגע לייצוג החברה בהליך האזרחי בטענה שזכותם גוברת על זכות החילוט לטובת הציבור. בהתאם לכך, הסוגייה אשר עמדה במוקד הערעור נסובה סביב השאלה האם זכותם של עורכי דין לשכר טרחה גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, לשם חילוט הכספים היה ויורשע בתום ההליך הפלילי המתנהל נגדו.

במענה לשאלה זו אימץ בית המשפט העליון את עמדת המחלקה הכלכלית בפרקליטות וקבע כי עורכי הדין לא הוכיחו כי זכותם ביחס לכספי החילוט היא זכות קניינית, מעין קניינית או זכות מוכרעת. בפסק הדין כתב כב' השופט אלרון: "תנאי סף לטענה של צד שלישי שלפיה אין לחלט או להורות על צו זמני ביחס לנכס של נידון או נאשם לפי חוק איסור הלבנת הון לפי הסייגים שלעיל, הוא כי עלה בידי אותו צד שלישי להראות כי הוא מחזיק בזכות קניינית, בזכות מעין קניינית או בזכות מוכרעת בנכס".

בנוסף הבהיר בית המשפט כי גם באשר לטענה כי לעורכי הדין יש זיקה מיוחדת לכספים כיוון שבזכות שירותם המשפטי נוצר החיוב הכספי לטובת הנאשם התקבלה עמדת המדינה התקבלה ונקבע כי: "אין בסיס לטענה לפיה זכותם של עורכי דין לקבלת שכר טרחה שונה במהותה מזכותם של נושים אחרים להיפרע מן החברה. עבודתו ושליחותו של עורך הדין ייחודית היא, במובנים רבים, ונודעת לה חשיבות משמעותית בקרב מיוצגיו, בית המשפט ומערכת הצדק בכללותה – על כך אין עוררין".

אין הבדל בין נושה לנושה

"יחד עם זאת", נכתב עוד, "במצב של תחרות בין נושים, לא מצאתי עיגון בדין להבחין בין עורך דין המצפה לקבלת שכר טרחתו כפי שהוסכם בינו ובין לקוחו, היינו: החייב, ובין כל ספק שירות אחר אשר נקשר עם החייב בקשר חוזי. יעידו על כך המקרים הרבים בהם עורכי דין פקדו את בתי המשפט לאורך השנים כדי לדרוש את חלקם בתביעות בהליכי פירוק וחדלות פירעון, בדומה לנושים אחרים… במקרים כגון דא, לא נדרשו בתי המשפט לטענה לפיה זכותם של עורכי הדין לקבלת שכר טרחה היא זכות קניינית או מעין קניינית, אשר מקנה להם עדיפות על פני יתר הנושים".

"לכן מוקשה תהא העמדה שדווקא בהתייחס לתביעת שחרור כספי חילוט", נכתב עוד, "יש לרומם את הזכות לקבלת שכר טרחה לכדי אותו מעמד נורמטיבי מיוחד… אינני מתעלם מטענת עורכי הדין כי קיימת זיקה מיוחדת בין כספי החילוט ובין שכר עבודתם. אך כל עוד המחוקק לא מכיר בזכותם לקבלת שכר כזכות קניינית או מעין קניינית, ומנגד עומדים שיקולים כבדי משקל כגון השוויון בין הנושים והאינטרס הציבורי נגד פשיעה כלכלית, לא מצאתי מקום לקבל את הערעור… איני רואה כל טעם להבחין בין חובותיו של נאשם או נידון כלפי עורך דינו לבין חובותיו כלפי נושים אחרים לעניין חילוט הכספים. במקרים שבהם עורך הדין אינו מצביע על זיקה משמעותית לכספים, כפי שהוסבר לעיל, הרי שאין בטענתו לזכות בהם כדי לגבור על האינטרס הציבורי שבתפיסתו או חילוטו".

יתרה מכך, בית המשפט העליון אף קיבל את טענת המדינה לפיה אין כל הבדל מהותי בין חוב של נאשם לעורכי דינו לבין חובו של נאשם לכל נושה אובליגטורי אחר: "איני רואה כל טעם להבחין בין חובותיו של נאשם או נידון כלפי עורך דינו לבין חובותיו כלפי נושים אחרים לעניין חילוט הכספים. במקרים שבהם עורך הדין אינו מצביע על זיקה משמעותית לכספים, כפי שהוסבר לעיל, הרי שאין בטענתו לזכות בהם כדי לגבור על האינטרס הציבורי שבתפיסתו או חילוטו".

צפו בפרשנות של עו"ד אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי צווארון לבן וחוקתי:

 

לאתר בסרגליק ושות' – משרד עורכי דין לחצו כאן.

____________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף אלרון

______________________________________________________________

עו"ד אייל בסרגליק

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות