בג"ץ: נשים יוכלו ללמד במסלולים לגברים חרדים באקדמיה

שופטי העליון קבעו כי הדרת המרצות מהווה הפליה אסורה אך לא פסלו הפרדה מגדרית בין התלמידים: "התכלית של שילובם באקדמיה ראויה – גם אם פוגעת בשוויון"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
לא הכל שחור ולבן. צעירים חרדים, ארכיון. צילום: פלאש 90

הרכב בית משפט העליון, בראשות סגן הנשיאה בדימוס השופט חנן מלצר, קבע בדעת רוב כי לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה רשאית הייתה המועצה להשכלה גבוהה לקבוע מתווה לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית. עם זאת, נקבע כי יש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכי מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה הפליה אסורה של מרצות במוסדות להשכלה גבוהה שיש לבטלה לאלתר. דעת המיעוט סברה כי החלטת המועצה להשכלה גבוהה ניתנה בחוסר סמכות, וכי דינה בטלות.

בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב בארבע עתירות שנדונו במאוחד והופנו כנגד היבטים שונים של החלטה של המועצה להשכלה גבוהה בדבר "הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית – מדיניות לחומש הבא".

שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה

החלטה זו קבעה מתווה לשילוב הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות הדרכים שבהן ניתן לקבוע מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, סוגיה הניצבת במרכזן של שתיים מהעתירות.

כל שופטי ההרכב קבעו כי בהדרתן של מרצות מללמד במסלולי הלימוד לגברים יש משום פגיעה בכבודן ויש לאפשר להן ללמד בכל מסגרת שהיא, ללא הפליה. אשר להפרדה מגדרית של סטודנטים במסגרות החרדיות, נחלקו הדעות. השופט מלצר עמד על כך שאין לקבל את הטענה כי כל הפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות פוגעת בזכות היסוד לשוויון, בין היתר נוכח הוראות חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 שהכיר במסגרות כאלו, ועל כן הדבר תלוי בנסיבות המקרה.

לגבי העתירות שעמדו בפני בית המשפט, הוא ציין כי מרבית התלמידים הלומדים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם החופשי, בהתאם להשקפותיהם הדתיות התומכות בהפרדה מגדרית כאורח חיים, מה גם שקיומם של המסלולים הנפרדים איננו משפיע על התנהלות המסלולים הכלליים המעורבים, הפתוחים בפני כל מי שחפץ וחפצה בכך.

בג"ץ: נשים יוכלו ללמד במסלולים לגברים חרדים באקדמיה
"לאכוף איסור הפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס", המשנה לנשיאה בדימוס, חנן מלצר

השופט מלצר: "גם יש פגיעה בשוויון, התכלית ראויה"

השופט מלצר הדגיש כי "גם אם מתקיימת בהסדר פגיעה מסוימת בשוויון, היא נעשית לתכלית ראויה של שילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה". לדבריו התכלית עומדת ברובה במבחני המידתיות, למעט בסוגיה של הפליית מרצות – שאותה יש לבטל. בצד זאת הוא ציין כי יש לאכוף בקפדנות גם את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכן יש לבחון אמצעים חדשים, כמו הרצאות מקוונות, שעשויים לפתור בעיות שונות שהתעוררו.

לעמדת השופט ניל הנדל, יש לאפשר את המשך קיומם של המסלולים הנפרדים לבני ובנות החברה החרדית. הוא נדרש לארבעה נושאים. הראשון, שילוב כיעד חברתי. פתיחת המסלולים הנפרדים מאפשרת לגברים ולנשים בחברה החרדית ללמוד באקדמיה, ובלי מסלולים אלה רבים מהם לא ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה. שני, תפישות פמיניסטיות. שלישי, החינוך כשדה ההפרדה, תוך התייחסות לגישת המשפט האמריקאי לחינוך נשים בנפרד, לרבות אוניברסיטאות שמאפשרות זאת כיום. רביעי, הניתוח של המשפט הישראלי.

הדגש בהקשר האחרון הוא כי הפגיעה שכרוכה במסלולים נפרדים אינה בתלמידות הבוחרות ללמוד במסלול הנפרד לנשים (שביכולתן לבחור ללמוד גם עם גברים במסלול הלימודים הרגיל) ונכון לכבד ולהכיר בבחירה זו – אלא בערכי החברה בעניין העדר הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. לצד זאת, אין להפלות מרצות כתוצאה מקיומם של מסלולי לימוד נפרדים, תוך קביעה שיש לפתור עניין זה בצורה יצירתית.

השופט אלרון: "לעודד נשים ללמוד"

השופט יוסף אלרון, סבר כי אין להתערב בשיקול דעת המל"ג בהחלטתה לאמץ את תכנית החומש, המאפשרת את קיומם של מסלולי לימוד נפרדים בין נשים לגברים. "זאת", כתב, "בין היתר, לאור האינטרס הציבורי רב המשקל שבפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה עבור האוכלוסייה החרדית, באופן שיאפשר לה להשתלב בחברה ובשוק התעסוקה; ובשים לב לאיזונים הרבים הקיימים בתכנית, אשר נועדו לצמצם את הפגיעה בזכויות, הכרוכה בעצם קיומם של מסלולי לימוד בהפרדה בין נשים לגברים".

לצד זאת, ציין השופט אלרון כי יש לפרש את חוק זכויות הסטודנט בצמצום, כך שהוא מתיר להפעיל מסלולים שבהם מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים כחריג בלבד, ורק כאמצעי לשילוב אוכלוסיות שבהן קיים צורך של ממש בעידוד השתלבותן באקדמיה. עוד הדגיש, כי מן הראוי לקבוע בעתיד הוראות ברורות באשר לאופן שבו ניתן להבטיח כי בני שני המינים יוכלו ללמוד כל תחום בו הם חפצים, וכי מוסדות ההשכלה הגבוהה לא יפלו בפועל נשים המבקשות ללמד במסלולים הנפרדים. מכל מקום, לשיטתו, על המל"ג מוטלת חובה להבטיח כי טיב ואופי ההוראה במסלולים הנפרדים זהים.

_______________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט חנן מלצר

_______________________________________________________________

עו"ד יעל טישלר

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות