שנאת חינם שעולה ביוקר

לקראת 9 באב סקרנו את תביעות הדיבה הכי משתלמות שהיו לנו בישראל. מי זוכר איזה פיצוי קיבל סרן ר' על התחקיר בעובדה ומה הסכום שנפסק לאורי דניאל
מערכת אוביטר |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
300 שופטים בשלוש שנים. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

תשעה באב ביהדות הוא יום תענית ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. מתאבלים בה על האירועים שהתחוללו סמוך ליום הזה, כמו גם על חורבן הבית, אירועים שלפי המסורת, הובילו את עם ישראל לגלות בת כאלפיים שנה. לפי המסורת, חורבן הבית הגיע על רקע שנאת חינם, שנאה שהתחילה מלשון הרע אחד על השני. ואם כבר בלשון הרע עסקינן, הרי שבשנים האחרונות הופכו תביעות הדיבה בישראל לשכיחות במיוחד, בין היתר על רקע עלייתן של הרשתות החברתיות. אם כך, מה הם הפיצויים הגבוהים שנפסקים בישראל בעקבות תביעות אלו? מי הרוויח משנאת החינם ומי הפסיד?

ע"א 7426/14 – פרשת אורי דניאל

דניאל, עו”ד מצליח, היה חבר בקבוצה סגורה ללימודי פילוסופיה כפי שהוגדרה בלשון המכובסת של בית המשפט העליון. בלשון לא מהוקצעת – מדובר בכת רוחנית. בשלב מסוים התגלע סכסוך בין דניאל לבין מנהיגת הכת ובן זוגה. הסכסוך בין השניים הסלים ובשיאו פנו חלק מחברות הכת למשטרה וטענו כי עו"ד דניאל אנס אותן שנים רבות קודם לכן. חלקן שכרו את שירותיו של מוטי מורל היועץ האסטרטגי המנוח ובמטרה לנהל קמפיין שישחיר את שמו של דניאל.

מורל הגדיל לעשות וחיבר מסמך ביחד עם עו”ד רוני סדבוניק-אלוני שבו פורטה האסטרטגיה כיצד להשחיר את שמו של דניאל, חלקים מהמסך פורסמו בזמנו בגלובס ומהמסמך עולה התמונה לפיה במשרד יחסי הציבור ניסו לארגן קמפיין שלם נגד דניאל.

גם תביעות נזיקין אזרחיות הוגשו על ידי חלק מהתלוננות לביהמ”ש המחוזי בת”א. התביעות נדחו לאחר שנמצא כי מדובר בתלונות שווא שהוגשו בכוונת זדון ותוך הוצאת לשון הרע. דניאל, מצידו הגיש נגד מתלוננות השווא תביעה שכנגד והן חויבו בתשלום פיצויים לטובתו של דניאל .

קמפיין ההשחרה שנבלם בעליון

התיק הסבוך הגיע עד לבית המשפט העליון שפסק כי על המתלוננות לכאורה לפצות את עו”ד דניאל ב־550 אלף שקל לאחר שקבע שהן העלילו על דניאל עלילת שווא של מעשי אונס.

פסק הדין של העליון דן בהרחבה בהתנהלות עורכת הדין של הנשים, עו”ד רוני אלוני סדובניק וביחצ"ן ששכרו, מוטי מורל, שהתווה עבור הנשים קמפיין ציבורי להשחרתו של עו”ד דניאל.

“הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש במסמכים זועקת כי מטרת התכנית היא זדונית ופסולה מעיקרה”, קבעו השופטים, “העיניים מסרבות להאמין כי תכנית מעין זו נערכה בתכנון מחושב והועלתה על הכתב, כאילו מדובר בעוד אחת מני פעולות רבות שמשרד יחסי ציבור מתכנן ומבצע עבור לקוחותיו”.

ביהמ"ש העליון פסק בין היתר כי המערערות הגישו ביודעין תלונות כוזבות על אונס כנגד אורי דניאל וכי אין מנוס מלחייב את המערערות בפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, נוכח פגמים שנמצאו בפסיקת ביהמ"ש המחוזי ונוכח שיקולי מדיניות ובראשם החשש מפני "אפקט מצנן" ביהמ"ש העליון מצא לנכון להפחית את הפיצוי שנפסק לאורי דניאל בביהמ"ש המחוזי (1.3 מיליון שקלים) ל-550 אלף שקלים תוך חלוקת הסכום בין המערערות על-פי מעורבותם בפרשה.

לאחרונה פורסמה באתר זצ כתבה נרחבת אודות הפרשה בעקבות פוסטים חדשים שצצו ברשתות החברתיות בניסיון להחיות אותה מחדש.

דנ"א 2121/12 – פרשת סרן ר' נ' אילנה דיין

פרשת סרן ר' (ידועה גם כפרשת "וידוא ההריגה"). ראשית בתקרית ביטחונית בדרום רצועת עזה, ב-5 באוקטובר 2004 במהלכה נהרגה נערה פלסטינית בת 14, המשכה בתיאור התקרית בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" וסופה בתביעת דיבה שהוגשה בגינה ונדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון ובתביעת נזיקין של משפחתה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

במרכז הפרשה קצין בדרגת ר' שנודע בשם סרן ר'. במהלך התקרית יצא הקצין להסתערות על דמות חשודה שהתקרבה לאזור אסור לתנועה הסמוך למוצב עליו פיקד. הדמות החשודה, אימאן אל-האמס, בת 14 משכונת תל א-סולטאן ברפיח, נורתה למוות. כנגד סרן ר' הוגש כתב אישום אך הוא זוכה בבית דין צבאי.

ביום בו הוגש נגד סרן ר' כתב האישום, ב-22 בנובמבר 2004, שודר בתוכנית "עובדה" תחקיר עיתונאי על הפרשה, זאת ללא שהוצגה בו גרסתו של הקצין. סרן ר' הגיש תביעת דיבה כנגד מנחת התוכנית, אילנה דיין, והזכיינית "טלעד". בביהמ"ש המחוזי בירושלים התקבלה תביעתו של הקצין. השופט נעם סולברג ציין כי הדיווח בתחקיר העיתונאי הוצג באופן ש"נוטה מהאמת" ומשכך לדיין ולתוכנית "עובדה" לא עומדת הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב. לטובת סרן ר' נפסקו 300 אלף שקלים פיצויים ועוד 80 אלף שקלים שכר טרחת עו"ד.

שנאת חינם שעולה ביוקר
אילנה דיין. צילום: מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית

עיתונאות אחראית

סרן ר' דרש להגדיל את גובה הפיצוי ופנה בערעור לבית המשפט העליון, גם מטעם התוכנית "עובדה" הוגש ערעור. בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעורה של דיין. ביחס לטלעד השופטים קבעו כי הקדימון ששודר לקראת התוכנית היווה לשון הרע, פסקו שהזכיינית "טלעד" תשלם לקצין פיצוי מופחת, בגובה מאה אלף שקלים, וביטלו את חיובה של "טלעד" לשדר הודעת תיקון.

התיק שהתחיל בבית-המשפט המחוזי, עבר לערעור לבית-המשפט העליון נידון בהמשך גם בבקשה לדיון נוסף שהגיש סרן ר', בהרכב של תשעה שופטים. בפסק הדין הוחלט שלא לשנות מהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין וסכום הפיצוי נותר כשהיה – 100 אלף שקלים. בדיון הנוסף נפסקה הלכה חדשה, שאימצה למשפט הישראלי את הגנת "העיתונאות האחראית". לפי הגנה זו, יוצרו של חיבור בעל אופי עיתונאי, שיש בו עניין ציבורי משמעותי, ואשר קדמה לו עבודה עיתונאית זהירה ואחראית, נושא בחובה מוסרית או חברתית לפרסם חיבור זה לצורך תחולת הגנת תום הלב של חוק לשון הרע.

ת"א 19102-09-15 – "פרשת הקצין החרדי"

כנגד מר גליקמן הופצו פליירים וחוברות שמד העולות כדי לשון הרע. בסופו של יום נפסק כי נתבעים 2 – 3 ישלמו 200 אלף שלקים כל אחד ונתבע 4 ישלם 100 אלף שקלים זה לא כולל הוצאות משפט פסיקה של מעל 500 אלף שקלים.

ע"א 89/04 – יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי

נולדמן פרסם אודות דמותו של שרנסקי ספר, הכולל התייחסויות קשות ופוגעניות כלפי שרנסקי ומפלגת ישראל בעליה. ביהמ"ש המחוזי קיבל את התביעה, וקבע את אחריותו של נודלמן בביצוע עוולת לשון הרע כלפי שרנסקי ומפלגת ישראל בעליה. והוטל על נודלמן לפצות את שרנסקי בסך של 900 אלף שקלים וכמו כן לפצות את מפלגת ישראל בעליה בסך של 75 אלף שקלים. כמו כן, אסר בית-המשפט המחוזי על הפצת הספר והורה לנודלמן לפרסם על חשבונו הודעה בעיתונים בדבר תוכן פסה"ד. הוגש ערעור לביהמ"ש העליון שהתקבל בחלקו והפחית את שיעור הפיצוי שהוטל על נודלמן לטובת שרנסקי והעמידו על סך 500 אלף שקלים.

ע"א 6903/12 – פרשת אלי עזור

מתי סכסוך עסקי הופך ללשון הרע? מדובר בפרשה מסועפת של סכסוך עסקי שהתחילה בבית-המשפט המחוזי תוך שנפסק פיצוי של מיליון שקלים לאחר הגשת ערעור לבית-המשפט העליון, הפחיתו את הפיצוי ל – 200 אלף שקלים.

במסגרת הדיונים בתיק נדרש ביהמ"ש לנתח פרסומים שנעשו במסגרת סכסוך עסקי ולקבוע אם יש בהם משום לשון הרע. לפי בית המשפט בהכרעה על לשון הרע יש להתחשב בשיקולים שונים המשקפים את האיזון הכללי שמאפיין את יישום דיני לשון הרע – בין חופש הביטוי מזה, לבין הזכות לשם טוב מזה. בכלל זאת, יש לבחון את מידת העניין הציבורי שמעורר הסכסוך ואת האופן שבו מוצגים הפרסומים.

פרשת קסטנר

מדובר על ימים בהם טרם נחקק חוק איסור לשון הרע טרם (חוקק רק בשנת 1965). מדינת ישראל הגישה כתב אישום בגין עבירת לשון הרע (אז כאמור עוד לא הייתה עוולה אזרחית של לשון הרע) כנגד מר מלכיאל גרינוולד, שהוציא עלון בשם "מכתבים לחברי המזרחי" שם האשים את ישראל קסטנר (יקיר הממשלה אותה עת) בכך שהכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על-ידי הנאצים.

מה שקרה זה ששכנעו את קסטנר להגיש תלונה רשמית נגד גרינוולד ואז פרקליטות המדינה הגישה כאמור כתב אישום בגין הוצאת דיבה. השופט שישב בדין הוא ד"ר בנימין הלוי.

הדיון המשפטי הפך למשפט ציבורי, ומה שהתחיל כתביעה דיבה נגד גרינוולד הפך בסוף לכתב אישום כנגד קסטנר וגולל כנגדו האשמה חריפה.

שנאת חינם שעולה ביוקר
ישראל קסטנר, צילום מתוך ויקיפדיה (נחלת הכלל)

 

"מכר את נפשו לשטן"

פסק-הדין שניתן זעזע את הקהיליה המשפטית ונקבע ש "קסטנר מכר את נפשו לשטן" כלומר נמצא כי קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה.

בינואר 57, נפתח הדיון בערעור שהוגש על-ידי המדינה, הוחלט שהדיון ישמע בפני הרכב מורחב של 5 שופטי בית-המשפט העליו.
עוד באותה שנה ובגלל הטירוף שנוצר בעקבות פסיקתו של הלוי, התנקשו שלושה צעירים בחייו של קסטנר.

שנה לאחר מכן, בית-המשפט העליון ביטל את פסק-הדין הקיצוני שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי וקבע כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים וכן שלא היה שותף בעקיפין לרצח של יהודי הונגריה, גרינוולד הורשע ונידון לשנה מאסר על תנאי. רק שזה היה מאוחר מדי. נכדתו של קסטנר היא שרת התחבורה מרב מיכאלי.

______________________________________________________________________________

עו"ד בן קרפל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות