העליון: מרכזי לידה טבעית אינם "בתי חולים"

השופטים קבעו כי למשרד הבריאות אין סמכות להתנות את הפעלתם של מרכזי לידה בקבלת רישיון כפי שמחויבים בתי החולים וכי יש לגבש הנחיות קונקרטיות בסוגיה
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה

הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבע בדעת רוב, כי מרכזי לידה טבעית אינם "בתי חולים" כמובנם בפקודת בריאות העם, ולפיכך אין למשרד הבריאות סמכות להתנות את הפעלתם של מרכזים אלו בקבלת רישיון הניתן לבתי חולים. עוד נקבע כי עד שמשרד הבריאות יגבש הנחיות קונקרטיות לאסדרתם של מרכזים אלה, או עד שתתקבל חקיקה בנושא), יחולו עליהם הוראותיו של חוזר משרד הבריאות בעניין לידות בית. בינתיים, ד"ר אילן הלוי ורעייתו המיילדת טל הלוי, שרישיונם נשלל משום שמרכז ללידה טבעית שהפעילו פעל ללא היתר, המיוצגים באמצעות עו"ד לירן זילברמן, צפויים לטעון כי בהתאם לפסיקת ביהמ"ש הם רשאים להפעיל את המרכז שהקימו וכי למעשה – פעלו כדין.

צמצום אפשרויות הבחירה

דעת הרוב של השופטת ד' ברק-ארז בהסכמת הנשיאה חיות, השופט יצחק עמית והשופט עודד גרוסקופף, סברה כי מניעת האפשרות ללדת במרכזי לידה טבעית מביאה, הלכה למעשה, לצמצום של אפשרויות הבחירה העומדות בפני אשה הרה בכל הנוגע לתהליך הלידה, תוך השפעה ממשית על זכותה לאוטונומיה ועל השליטה באשר לתהליך המתרחש בגופה שלה.

לפיכך, נקבע כי החלטתו של משרד הבריאות לאסור על הפעלתם של מרכזי לידה טבעית חייבת להתקבל בהתאם להסמכה ברורה ומפורשת בחוק. בהקשר זה נקבע כי סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם העוסק בהגדרת "בית חולים" כמוסד שבו ניתן טיפול רפואי אינו מקור נורמטיבי מתאים לכך, בין היתר, בהתחשב בעובדה שהשירות הניתן במרכזי הלידה הטבעית אינו עולה כדי טיפול רפואי, אלא מכוון בעיקרו למתן תמיכה, סיוע וליווי לאשה היולדת, וכן מאחר שהטעמים המוסדיים-לוגיסטיים שבבסיס אסדרתם של בתי חולים אינם רלוונטיים למרכזי לידה טבעית.

"זה יותר מרפאה"

בהקשר זה צוין כי אופיים של מרכזי הלידה הטבעית הוא קרוב יותר למרפאות מאשר לבתי חולים, אולם הודגש כי משרד הבריאות כלל לא הצביע על כך שבחן את האפשרות להסדיר את פעילותם של מרכזי הלידה הטבעית כמרפאות, ולא פירט את עמדתו בעניין.

עוד הודגש בדעת הרוב, כי פקודת בריאות העם היא דבר חקיקה מנדטורי, עובדה המקשה על בחינת "כוונת המחוקק", וכן כי משרד הבריאות ממילא מכיר עקרונית באפשרות לקיים לידות מחוץ לבתי חולים – במסגרת של לידות בית, תחום המוסדר בחוזר מנכ"ל קונקרטי של משרד הבריאות. שופטי הרוב הבהירו כי המסקנה שאליה הגיעו אינה שוללת פיקוח של משרד הבריאות על מרכזי הלידה הטבעית, תוך קביעת כללים וסטנדרטים מתאימים להפעלתם ולניהולם, דבר שהוא רצוי ואף הכרחי.

במישור האופרטיבי נקבע כי לעת הזו, ועד שיגבש משרד הבריאות הנחיות קונקרטיות לאסדרתם של מרכזי הלידה הטבעית (או עד שתתקבל חקיקה בנושא), יחולו על מרכזים אלה הוראותיו של חוזר משרד הבריאות בעניין לידות בית.

החלטה חופש בחירה בלידה

צריך לחכות

השופט ניל הנדל הסכים עם דעת הרוב לפיה מרכזי הלידה הטבעית אינם בגדר "בית חולים" כהגדרתו בפקודת בריאות העם, אולם הוסיף וקבע כי יש לראות בהם "מרפאה" כהגדרתה בפקודה, דהיינו מוסד שבו ניתנים טיפול רפואי או שירותים רפואיים מסוגים שונים, שאינו בגדר בית חולים. מסקנה זו נשענת על מהות ההגדרות הקבועות בפקודה – "בית חולים" מול "מרפאה" – נוכח חוסר הבהירות שיש בלשון הפקודה בעניין זה, והואיל ולא עולה מהליכי החקיקה לאורך השנים כי המחוקק התכוון לאסור באופן גורף כל לידה מחוץ לבית חולים (מלבד לידת בית).

מבחינה אופרטיבית, סבר השופט הנדל כי לא ניתן לפתוח את מרכזי הלידה הטבעית בשלב זה, שכן פקודת בריאות העם קובעת כי קודם לפתיחתה של מרפאה, יש צורך ברישום ובעמידה בתנאים שעל הגורם המוסמך לקבוע קודם להפעלת מרפאות מסוגים מסוימים, ואצלנו – קביעת תנאים להפעלת "מרכז לידה טבעית".

דעת מיעוט

השופט יוסף אלרון בדעת מיעוט, סבר כי לשון הפקודה ברורה, ומלמדת כי מרכזי לידה טבעית, שהם מוסדות לקבלת נשים יולדות בעת לידתן, המעניקים סיוע וטיפול רפואי ליולדות, עונים להגדרת המונח "בית חולים" בפקודת בריאות העם, וכפופים לאישור ורישום מתאימים. בפרט, כך לשיטתו, גורם רפואי מוסמך המלווה את הלידה, תוך עריכת בדיקות שגרתיות ליולדת, במרכז שיועד לשם כך, נחשב כמי שמעניק טיפול רפואי ליולדת.

עוד הדגיש, כי אף אם ייקבע שמרכזי לידה טבעית אינם כפופים לאסדרה החלה על בתי חולים, הרי שאין מקום כי בית המשפט יחיל עליהם את ההסדרים הקבועים לגבי לידות בית. זאת, מאחר שהסדרת התחום דורשת איזונים בין שיקולים מקצועיים שונים המצויים בתחומי מומחיותם של המשיבים, ואינם בתחום מומחיותו של בית המשפט.

לירן זילברמן עורך דין פלילי
מפעילי מרכז הלידה פעלו כדין. לירן זילברמן עורך דין פלילי

לאחרונה הושעתה טל הלוי, מיילדת מוסמכת שקיבלה ללידה יולדת בסיכון ללידת בית, בהוראה של משרד הבריאות שגם שלל את רישיונה. גם בעלה, דר' אילן הלוי, רופא מיילד שהקים מתחם ללידה טבעית, הועמד לדין לאחר שהפעיל את המקום ללא רישיון. בא כוחם, עו"ד לירן זילברמן, טוען כי השניים פעלו כדין וכי כעת, פסיקת בית המשפט העליון, מוכיחה כי לא נפל פגם בהתנהלותם.

"לידה זה אירוע טבעי, לא רפואי"

בעקבות ההחלטה, מסר ארגון המיילדות בישראל כי הוא "מברך על החלטת בג"צ המאפשרת לכל אשה לבחור את האופן שבו היא רוצה ללדת בין אם בבתי החולים ובין אם במרכזי הלידה שמחוץ לבתי החולים. ארגון המיילדות מצטרף להחלטת בג"צ וקורא למשרד הבריאות לגבש הנחיות קליניות מחייבות שיאפשרו לידה טבעית, מקצועית ובטוחה, לכל אשה הרה, בסיכון נמוך, הבוחרת בכך, בין אם בתוך בתי החולים הציבוריים ובין אם במרכזי לידה סמוך לבתי החולים".

איריס רז, יו"ר הארגון הוסיפה: ""לידה אינה אירוע רפואי, אלא אירוע טבעי ולכל אשה הרה בסיכון נמוך, הזכות לבחור את האופן בו תלד, ובלבד שיקבעו עקרונות של טיפול רציף של מיילדת מוסמכת ובעלת רישיון לניהול ללידה, ובתנאים שיבטיחו את שלום האם והיילוד".

____________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אסתר חיות

_____________________________________________________________

עו"ד פלילי לירן זילברמן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות