בית המשפט: "סרטי פורנו לא מוגנים בזכויות יוצרים"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דרך ארוכה ומפותלת למצוא אי חוקיות. אילוסטרציה shutterstock
דרך ארוכה ומפותלת למצוא אי חוקיות. אילוסטרציה shutterstock

חברת 'סקס סטייל' תבעה לאחרונה את בעלי אתר הפורנו SexBlue, על כך שעשה שימוש ללא היתר ב-15 סרטים אשר זכויות היוצרים בהם שייכות לה. החברה דרשה פיצוי בסך 100,000 ש"ח על כל סרט, כלומר 1,500,000 ש"ח, אך מטעמי אגרה תבעה על חצי מיליון.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
השאלות המשפטיות בהן עסק פסק הדין, הן האם קיימת זכות יוצרים ביצירה פורנוגרפית, והאם ראוי לתת סעד בגין הפרת זכות כזו, לאור טענת אי החוקיות של יצירה כזו ולאור הטענה כי היצירה הפורנוגרפית נוגדת את תקנת הציבור.
השופט גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה הדגיש כי פסק הדין לא יעסוק בשאלה המעניינת לכדי עצמה הנוגעת לשידור היצירה הפורנוגרפית והיכולת המשפטית, אם בכלל קיימת, למנוע את שידורה ופרסומה. את הנתבע בתיק ייצג עו"ד אריאל דובינסקי.
השופט ציין כי אין בחוק הוראה מפורשת השוללת את הגנת החוק מיצירה בלתי חוקית או מיצירה הנוגדת את תקנות הציבור, אך עם זאת קבע כי, "איש לא יחלוק כי לגבי יצירות בלתי חוקיות בית המשפט רשאי לשלול הגנת חוק זכויות יוצרים". מבחינת ההיגיון המשפטי, כך לדברי השופט, אין זה הגיוני שבית המשפט יעניק סעד ליוצר יצירה בלתי חוקית. "נניח כי הסרטים שלפני לא היו סרטי פורנו "רגילים" אלא סרטים הכוללים יחסי מין פדופילים או יחסי מין בכפיה פיזית ואלימה או גרימת חבלה לאחד מהמשתתפים, היעלה על הדעת כי בית המשפט יעניק סעדים למפיק סרטים אלו , כאשר זה טוען כי זכות היוצרים ביצירה הפדופילית או האלימה שלו הופרה? גם התשובה לכך הינה שלילית".

השופט גלעד הס. צילום: אתר בתי המשפט
פירש את המונח "דבר תועבה". השופט גלעד הס. צילום: אתר בתי המשפט

אך כעת נדרש השופט לשאלה האם בכלל היצירה אינה חוקית. חוק העונשין אוסר פרסום או הכנה של "דברי תועבה", אך המונח תועבה לא מוגדר בחוק, ולכן תפקיד בית המשפט ליצוק בו תוכן פרשני. השופט הביא מספר פסקי דין משנות השמונים מהם עולה בבירור כי הפצת סרטי פורנו היא פעולה בלתי חוקית שאזרחים אף הואשמו והורשעו עליה. למרות זאת הוסיף השופט שלא ניתן להסתמך על כך מאחר ומדובר בתקופה אחרת לגמרי, והיום קשה לאתר פסקי דין דומים. בימינו האכיפה נעשית רק לגבי סרטים בהם קיימים אלמנטים פדופיליים.
השופט המשיך בפרשנות המונח, תוך שהוא מביא את החלוקה שעשתה השופטת דורנר בבג"ץ ש.י.ן, לפיו כאשר מדובר בסרטים המוצגים בערוץ פלייבוי לא יהוו 'תועבה', וסרטים חמורים יותר יכללו בגדר המונח. השופט קובע כי הסרטים נשוא התביעה חמורים הרבה יותר מתכני ערוץ פלייבוי וכוללים הצגת איברי מין בתקריב "סופר קלוז אפ".
אחת הנקודות המעניינות שהעלה השופט עסקה בנזק שגורמת הפורנוגרפיה. תחילה התייחס לקשר בין פורנוגרפיה לבין אלימות מינית בעיקר כלפי נשים וכתב כי ישנם מחקרים רבים המבססים קשר זה. בהמשך התייחס להשפעת הפורנוגרפיה על מעמד האישה, וטען כי "היצירה הפורנוגרפית גורמת להנצחת היררכיה מגדרית חברתית אשר מרחיקה את הנשים משוויון חברתי וזאת על ידי החפצת האישה. אדגיש, כי אם בעבר תיאוריה זו של פגיעת הפורנו במעמד האישה הייתה רק פרי נחלתם של חוקרים בעלי אוריינטציה פמיניסטית, הרי היום תיאוריה זו נמצאת בזרם המרכזי של המחקר האקדמי".
גם היחס והפגיעה בשחקניות בסרטים הללו קיבל יחס בפסק הדין, "מחקרים מראים כי הנזק שנגרם ל"שחקנים" אלו הינו זהה לנזק הנגרם לעוסקים בזנות ולמעשה מדובר בנזק חמור ובמקרים רבים בלתי הפיך. כמובן שאין מקום לומר כי גורל ה"שחקניות" בסרטים נשוא כתב התביעה הינו כגורלו של נשים אלו, וזאת כאשר לא נשמעו לפניי כל עדויות בעניין. אולם ההכרעה כאן הינה הכרעה עקרונית בדבר נזקי תעשיית הפורנו ככלל, ודי בכך שחלק מהנשים בתעשייה זו סובלות כמתואר במאמר ובמחקרים לעיל, בכדי שהדבר יהווה טיעון של ממש לקבוע כי מתן הגנת זכות יוצרים לתעשיית הפורנו מנוגדת לתקנת הציבור".
בסופו של פסק הדין ציין השופט מספר נקודות נוספות שיש בהן כדי להוות פגיעה בתקנת הציבור וציין למשל את העניין שבו בחלק מהסרטים, "ה'שחקנים' או ה'שחקניות' מוצגים כחיילי צבא הגנה לישראל ולובשים מדי צה"ל (ראה הסרט הנקרא 'נערות במדים' והסצנה 'חיילת ישראלית בסקס מחרמן'). נראה כי קשה יהיה לחלוק כי המתרחש בסרטים אלו פוגע ומבזה את צה"ל ואת לובשי ולובשות המדים, ובכך לכאורה קיימת גם עבירה על סעיף 217 לחוק העונשין".
נקודה נוספת ומעניינת שהציג השופט היא חוסר הנוחות של השופטים בבואם לצפות בסרטים הפורנוגרפיים נשוא התביעה, "הכרה בזכויות היוצרים ביצירה הפורנוגרפית ואכיפתם מחייבת דיון בנושא זה בבית המשפט, לרבות כפייה על בית המשפט וצוותו לעיין ולצפות בשורה של סרטי פורנוגרפיה קשים", כתב השופט הס. "שיקול זה כשלעצמו בוודאי אינו מצדיק הגדרת היצירה הפורנוגרפית כפוגעת בתקנת הציבור, אולם יש בו להמחיש את הקושי הטמון במתן הגנה ליצירות שכאלו, אשר לפחות מקצת הציבור חש אי נוחות כאשר הוא צופה בהן בוודאי שבפומבי. למען הסר ספק אבהיר כי מדובר בשיקול משני, כאשר בית המשפט מורגל בחשיפה לחומרים שאינם פשוטים בשורה של נושאים קשים המחייבים הכרעה שיפוטית, עם זאת כאשר מדובר בסכסוך בין יוצר הפורנו למפיץ הפורנו, נשאלת השאלה האם הדבר אכן מוצדק".
לכן לאור המערכת החוקית והפסיקתית הוא סבור כי סרטי הפורנו בעניינינו הינם בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין ולכן אינם חוקיים, ולא קמה להם ההגנה מכוח חוק זכויות יוצרים, והתביעה נדחית כמובן.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות