נהגי האוטובוס טענו: "העסקה פוגענית"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
נשארו כל השבוע עם היחידה הצבאית. אילוסטרציה shutterstock
נהג אוטובוס. אילוסטרציה

שלושה נהגי אוטובוס תבעו לאחרונה את חברת ההסעות 'שחר צח' בה עבדו עד לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. עיקר עבודתם של הנהגים היה "בויזות צבאיות", שהן הסעות לחיילים. הנהגים הוצמדו ליחידה צבאית, בדרך כלל בתחילת השבוע, והיה עליהם להישאר עם היחידה עד לסוף השבוע. הנסיעות האלה בוצעו ברחבי הארץ ולרוב היה על הנהגים להישאר ללון מחוץ לבית.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
הנהגים טענו, באמצעות בא כוחם עו"ד רענן פרפרי, כי הם התקבלו לעבודה כעובדים חודשיים, אך ב-2010 החליטה החברה להעביר אותם למעמד של עובדים יומיים, מה שלטענתם משליך על זכאותם לימי חופש ושעות היעדרות שנוכו משכרם. לטענתם ימי החופש שלהם חושבו שלא כדין. עוד טענו כי עבדו שעות ארוכות מחוץ לבית מבלי שהחברה דאגה להם למקום לינה ראוי. בנוסף טענו הנהגים, כי החברה שינתה את דוחות השעות שמסרו לה, על מנת שלא יגיע להם תשלום על שעות נוספות כחוק. בנוסף, טוען כל אחד מהתובעים לזכויות נוספות כגון: פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, שחרור קופת תגמולים ועוד.

"תביעה נקמנית"

החברה הנתבעת טענה מבחינתה, באמצעות בא כוחה עו"ד וג'די אבו אלהיג'א, כי העובדים הם עובדים יומיים שכלל לא עבדו במשרה מלאה. עם התובעים, כך טענו בחברה, סוכם כי בסיס עבודתם יהיה שכר המינימום במשק, כאשר התובעים הסכימו כי השכר ישולם להם עבור ימי העבודה בפועל, וכי הימים בהם לא יעבדו יזקפו על חשבון ימי החופשה שלהם. עוד טענו בחברה כי מדובר בתביעה הנוגעת בחוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים ואף נקמנות.
בית הדין בחן האם נכונה טענת החברה כי על העובדים לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה מכיוון שהם עומדים בהגדרה –  "עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם". בית הדין התייחס לכך שבכל אוטובוס מותקן G.P.S ואיתוראן, וכי כל נהג מחויב להגיש רישום על שעות עבודתו. לאור זאת קבע בית הדין כי העובדים לא עונים על ההגדרה הנ"ל.

"עונים על ההגדרה". השופטת מיכל פריימן. צילום: אתר בתי המשפט
"לא עונים על ההגדרה". השופטת מיכל פריימן. צילום: אתר בתי המשפט

השופטת מיכל פריימן לא קיבלה את חלוקת השעות הנוספות שעשתה החברה. החברה נהגה לחשב את השכר כשכר בסיס + שעות נוספות "לפי כמות שעות חודשיות". לדברי השופטת, כל זמן שהנהגים היו צמודים לויזה הם לא היו חופשיים לעשות כרצונם, ולמעשה בכל רגע יכלו לקרוא להם למשימה. כך שטענת הנתבעת שאין להביא את חשבון השעות האלו במניין שעות העבודה אינה נכונה.
כמו כן קבע בית הדין שהשעות הנוספות לא חושבו בהתאם לשכר המינימום באותו חודש, כך שהתובעים זכאים להשלמות לפי גובה השכר בזמנים הרלוונטיים.
השופטת קבעה לסיכום כי התובעים יקבלו הפרשים על שעות נוספות שלא שולמו, החזרים על חופשות שלא קיבלו, פיצויים, דמי הבראה וכן הוצאות משפט ושכר טרחה.
 
 
 
 
 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות