חוקרת הביטוח הלאומי גילתה: בני הזוג הגרושים חיים יחד

בני הזוג התגרשו לפני יותר מעשור, אך חיים היום כזוג נשוי לכל דבר • בת הזוג הגישה תביעה כנגד הביטוח הלאומי, שנדחתה השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

המוסד לביטוח לאומי שלל לתושבת באר שבע גמלת הבטחת הכנסה, לאחר שחקירה שערך גילתה כי בני הזוג חיים ביחד, על אף שהתגרשו כבר ב-2007. בעקבות זאת נשללה ממנה הזכות רטרואקטיבית, ולכן נוצר חוב על שמה בסך 23,782 ש"ח. על כך הגישה האישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע.
חוק הבטחת הכנסה קובע כמבחן עיקרי לזכאות לגמלה לגבי בני זוג שאינם נשואים, העדר קיום חיי משפחה ב"משק בית משותף". המבחנים לקביעה האם איש ואישה מנהלים משק בית משותף, נקבעו בפסיקות קודמות של בית הדין: "הסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, מחייב בדיקת נסיבות, כגון: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר ה"גירושים", האם האישה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן' מחזיק בגדיו בבית האישה", וכן מבחנים נוספים כמו למי שייך הבית והאם בן הזוג משלם חשבונות.
במקרה המדובר הגיעה חוקרת המוסד לביטוח לאומי לדירתם של בני הזוג, ושם הודתה בת הזוג כי הם מתגוררים יחד:
ש: מתי חזרתם להתגורר יחד?
ת: אני לא זוכרת זה מזמן, אני גרה פה כבר 5 שנים.
ש: האם חזרתם להתגורר כבעל ואישה?
ת: כן בטח, אני לא יכולה לעזוב. הוא נכה יש לנו ילד משותף.
ש: האם אתם נהלים אורח חיים משותף?
ת: הוא ישן בסלון, הוא לא ישן טוב. הוא נוחר ומשתעל, קם בלילות לכן הוא ישן בסלון, אני פה בחדר. בצהריים הוא ישן פה בחדר. אני מבשלת בבית, אני מנקה, מכבסת, הכל אני עושה.

העדות בבית הדין

בעדותה בית הדין, שינתה התובעת את גרסתה "מן הקצה אל הקצה", וכך העידה:
"אין שום קשר, משנת 2002 אני לא בקשר איתו. הבן שלי גר עם אבא שלו ואני באה לבקר אותו שם, אם לא היה גר שם לא הייתי באה".
ש: מאז שחזרת לישראל איפה את גרה?
ת: אצל חברה
ש: מה שם החברה שאת גרה אצלה?
ת: הכתובת שלי נשארה מ-2003 בכתובת של הגרוש שלי.
ש: למה לא שינית כתובת?
ת: לא ידעתי שצריך.
ש: איזה כתובת את גרה באמת?
ת: נכון לעכשיו אני חיה באשדוד.
ש: מה הכתובת של החברה?
ת: אני לא זוכרת בעל פה, זה כתוב לי, זה בשכונה ד' באר שבע.
 
בית הדין קבע כי יש לקבל את עדותה של התובעת שנמסרה לחוקרת המוסד לביטוח לאומי, וקבע כי התובעת "שיפצה" את גרסתה בבית הדין, כאשר הבינה את ההשלכות שיש לכך. "עדות התובעת רצופה סתירות, והשתכנענו כי התובעת הייתה מוכנה לומר כל דבר על מנת לשפר את סיכויי תביעתה".
לאור כל האמור ולאחר שהוכח כי בני הזוג מקיימים מגורים משותפים ומשק בית משותף, דחה בית הדין את התביעה, ואף חייב את התובעת בהוצאות משפט.
 
 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות