דיני משפחה, מגזין

אויב מבית – גם בימי הקורונה ממשיכה תופעת תלונות השווא

הסגר שנכפה עלינו בעקבות נגיף הקורונה, יצר מציאות מאתגרת במיוחד בה רבבות אינם יוצאים מביתם כלל, סיר לחץ משפחתי שלמרבה הצער גרם לעלייה חדה של עבירות אלימות במשפחה, וגם של אחותה החורגת – תופעת תלונות השווא

אלימות במשפחה מתרחשת בקרב כל שכבות האוכלוסייה
"תופעת האלימות במסגרת התא המשפחתי אינה מפלה בין שכבות האוכלוסייה, ואינה מבחינה בין מעמדות" אומרת עו"ד יפעת שי יוספזון, סנגורית פלילית, "זו אינה תופעה המתרחשת רק בשולי החברה". תופעת האלימות במשפחה קורעת את המרקם השברירי של האמון הבסיסי ביותר לו נזקק האדם, בין אם מדובר ברעיה, בבן זוג או בילדים, כל ביטוי של אלימות משליך על כל התא המשפחתי. "הנחת הבסיס של רוב האוכלוסייה היא שכשמדובר באלימות במשפחה, נראה לנגד עינינו גבר הפוגע בבת זוגו או בילדיו. אולם, למרבה הצער והכאב, לאלימות במשפחה פנים רבות, והיא חוצה מגדרים" מוסיפה עו"ד שי יוספזון.

מוקדי משטרת ישראל (100, 110) חווים עליה בכמות הפניות הטלפוניות אליהם. אזרחים מודאגים המדווחים על אלפי סוגים של אירועים קטנים כגדולים. על פי נתוני המשטרה, בכל שנה נכנסות למוקדים כשני מיליון שיחות, השנה רק בחודש האחרון, בעקבות הקורונה, יש עליה של משמעותית במספר השיחות.

"כל פניה למשטרה מחייבת מענה. לעיתים די במענה טלפוני ראשוני, אך לרוב מדובר בפעולה המחייבת הקצאת שוטר, ניידת או זימון לחקירה" אומרת עו"ד שי יוספזון, שהיא גם דור רביעי ליוצאי משטרת ישראל, ומוסיפה "במשטרה יש רגישות מיוחדת לעבירות אלימות בכלל ורגישות יתרה לעבירות של אלימות במשפחה, רגישות זו מייצרת סדרת סנקציות כמעט אוטומטית על האדם שכנגדו הוגשה תלונה".

למשטרה סמכות מעצר למשך 24 שעות בטרם הבאת חשוד בפני שופט. לפי סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), לשוטר סמכות מעצר אם מדובר באלימות במשפחה. למשטרה יש סמכות מעצר גם אם החשוד מפר צו כגון צו הרחקה, וזאת אפילו אם המתלונן לא עמד על קיום הצו. הפעלת הסמכות תלויה בחומרת המעשה.

לאחר 24 שעות, החשוד צריך להיות מובא בפני שופט – או להיות משוחרר. המשך המעצר הוא לשם הגנה על הקורבן ולשם מניעה של שיבוש הליכי חקירה. תישקל חלופת מעצר כגון הפקדת ערבות או מעצר בית – כאשר אין חשש לשיבוש החקירה, ואם אין לחובת החשוד רקע עברייני קודם, הראיות חלשות, העבירה אינה חמורה באופן יחסי או אם החלופה מספיקה כדי למנוע פגיעה בקורבן.

 

יש מקרים בהן תלונות על אלימות במשפחה מתגלות כתלונות שווא
"בים התלונות על עבירות אלימות במשפחה, מתגלות לא פעם "תלונות שווא" אומרת עו"ד שי יוספזון, "רבות דובר על התופעה המכוערת של תלונות שווא. תלונות מסוג זה מתקבלות במשטרה כאשר המתלונן/ת מגיש/ה תלונה שקרית, כשבכוונתם לגרום נזק לצד השני באמצעות הגשת התלונה. ידועים לי מקרים של הגשות תלונות שווא בהליכים של דיני משפחה, כאשר בן זוג אחד מתלונן שהשני תקף אותו באלימות, ובצער רב אומר כי עורכי דין מסוימים אף מדריכים את לקוחותיהם להגיש תלונה במשטרה כשהם יודעים שמדובר בתלונת שקר." מסבירה עו"ד שי יוספזון.

פגיעה אנושה בכל היבטי החיים של האדם שנגדו הוגשה תלונה
"י' הוא אזרח נורמטיבי, עובד בחברה שמתוקף תפקידו בה הוא מחויב לשאת נשק. אדם נעים הליכות שקשה לחשוד בו שינקוט באלימות כלפי מישהו. עם זאת, הגיע למשרדנו מבוהל לאחר שבת זוגו התלוננה כי הכה אותה" מספרת עו"ד יוספזון. "ברגע אחד מצא עצמו י' בחדר חקירות והפעם כחשוד, ועם ביטול אוטומטי של רישיון הנשק שלו כאמצעי זהירות. במקרים של אלימות במשפחה פרוטוקול העבודה המשטרתי הוא כמעט חסר שיקול דעת מטעמי זהירות".

התופעה של הגשת תלונת-שווא כאמצעי לנקמה או להשגת יתרונות אסטרטגיים בהליך גירושים גברה בשנות ה-90' ובתחילת המילניום, בין היתר בעקבות הנחיה, שקיבלו המשטרה והפרקליטות, להימנע מהעמדה לדין פלילי בגין תלונות שווא. ההנחיה נועדה לטפל בתופעה בעייתית אחרת: הימנעותם של קורבנות אלימות ואלימות מינית מלהגיש תלונות מוצדקות, מחשש שאם לא יצליחו להוכיח את טענותיהם, יואשמו בהגשת תלונת-שווא.

"סיפורו של י' הוא דוגמא מצוינת לניצול ציני של תפקידה של משטרת ישראל בהגנה על שלום הציבור והאזרחים" מסבירה עו"ד יוספזון. "רק לאחר שהגיע י' למשרדנו, נחשפו ראיות המוכיחות כי בת זוגו מעולם לא הוכתה על ידיו וכי התלונה שהוגשה במשטרה היא תלונת שווא. במהירות הבזק הוגשה בקשה מטעם משרדנו לסגירת התיק מ"חוסר אשמה", תוך בקשות אינספור לזירוז הטיפול בבקשה חרף העומסים הכבדים על המשטרה בימים אלו".

"למרבה השמחה, הראיות המוצקות שהצגנו למשטרה בצירוף מספר רב של פניות מצידנו לכל שדרת הפיקוד בתחנת המשטרה ובתביעות, הובילו לתוצאה המיוחלת – סגירת התיק מחוסר אשמה" מספרת עו"ד יוספזון. כשאני תוהה מדוע אינה צוהלת משמחה על ההישג, היא מסבירה: "כנצר לשושלת של שוטרים, אני יודעת כמה קשה עובדת המערכת בימי שגרה, ובטח ובטח בימי משבר כמו אלה, לכן בכל פעם שאני מטפלת בתלונות שווא אני מצטמררת שלוש פעמים, פעם אחת כאישה שמבינה שכל תלונת שווא כזו סודקת את מרקם האמינות שלנו כמגדר, בפעם השנייה עבור הקורבן האמיתי שנגדו הוגשה תלונה וחייו שובשו עד בלי הכר ברגע אחד, ובפעם השלישית כמי ששרתה במשטרה ויודעת כמה נוראית תחושת הבזבוז כשבזמן הטיפול בתלונת שווא לא טופל מקרה אמיתי חמור אחר".

הוגשה נגדך תלונת שווא – מה לעשות?

ראשית, לתעד ולצבור ראיות שיביאו לסגירת תלונת-השווא במישור הפלילי: הקלטות, צילומי מסך, עדים ומצלמות אבטחה הן הדרכים היעילות ביותר. בשלב השני, במידה והתלונה נסגרה בעילה של העדר ראיות מספיקות, יש לפעול לשינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה". סגירת תלונה בגין היעדר ראיות מותירה את הספק שמה התלונה נכונה, ואף פוגעת ביכולתו של אדם לשאת לנשק או לזכות בהמלצת המשטרה, במקומות עבודה שנדרשת המלצה כזו.

לאופן סגירת התיק יש השלכה גם לגבי הרישום הפלילי: בעוד שתיק סגור בשל היעדר ראיות נותר במרשם המשטרה ויופיע בכל פעם שאדם נדרש להציג את עברו הפלילי (למשל במסגרת תחקיר בטחוני) – תיק שנסגר בשל חוסר אשמה נמחק מהמערכת.

לסיום, ביקשה עו"ד שי יוספזון לומר: "אבקש לאחל לכל אזרחי ישראל חג חירות שמח, גם בימים קשים אלו. אנא שמרו על משפחותיכם, נשמו עמוק וזכרו – ילדינו צופים בנו כל העת ולומדים מאיתנו הן את הטוב והן את הרע. בואו נראה להם רק את הטוב! חג שמח ושנדע ימים טובים יותר מאלו".

 

משרד עורכי דין שי יוספזון ושות', הינו אחד ממשרדי עורכי הדין המבטיחים והמובילים בארץ בתחום המשפט הפלילי.ייחודיות המשרד היא בהרכב האנושי שלו: אנשי משטרה בדימוס בעלי ניסיון של עשרות שנים במערכת.
עו"ד אברהם שי (נצ"מ בדימוס) שימש בתפקידי פיקוד בכירים בתחום החקירות והמודיעין והיה אחראי לניהול ופיקוח של חקירות במאות פרשיות סבוכות, פיענוח מעשי רצח ואלימות קשים, מבצעי סוכן ומלחמה במשפחות פשע.
עו"ד יפעת שי יוספזון, דור רביעי למשפחה של שוטרים שירתה אף היא במשטרת ישראל בתפקידי אג"מ ואק"מ, ועשתה זאת במקביל לתחילת עבודתה בתחום המשפטי.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות