דיני משפחה, קורונה

חיובי מזונות בצל הקורונה

אחרי המכה הכלכלית הקשה של הסגר והקפאת כמעט כל הפעילות הכלכלית, ובתקופה הנוכחית של ההתאוששות האיטית, נראה שבמקרים מסויימים הסדרי תשלומי המזונות של הורים גרושים נדרשים לעבור עדכון – בין אם מדובר בהעלאה, הורדה או ביטול
חתונה בימי קורונה, אילוסטרציה. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בימים אלו אנו מצויים בפתחה של תקופת ההתאוששות מנגיף הקורונה, אשר השתלט על מדינות רבות, שיתק את הכלכלה העולמית וגרם לאי וודאות כלכלית עולמית. החלטת הממשלה, שקבעה כי הדרך היעילה להילחם בהידבקות כרוכה בבידוד, בסגר שהוטל לסירוגין ובהטלת הגבלות מרחיקות לכת על התנהלותו של המשק, הביאה כדי הוספתם של למעלה ממליון מובטלים ולשיתוק המשק, שהביא עמו, במקרים מסוימים, גם לקריסה של עסקים עצמאיים ולהיעדר כל וודאות בדבר ההתאוששות הכלכלית הצפויה להם, אם בכלל. נכון לימים אלו, עוד טרם בוטלו כלל ההגבלות וישנם עסקים שעדיין לא שבו לכל פעילות, במקביל למובטלים רבים שלא שבו למקום עבודתם.

למצב זה השלכות מחד על חייבים רבים במזונות ילדיהם, המוצאים עצמם מתקשים להמשיך ולשלם את מלוא הסכום בו הם חייבים, ומנגד ובמקרים אחרים, גם על אימהות שמצאו עצמן מחוץ לשוק העבודה או לאחר ירידה דרסטית בשכרן, באופן המצריך בחינתם מחדש של חיובי המזונות.

אין ספק שמצבם הכלכלי של זוגות פרודים וגרושים רבים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, יביא רבים מהם לזעוק את זעקתם ולהגיש לבתי המשפט תביעות לשינויים בהיקפי המזונות הקבועים – אם להפחתתם, ביטולם או הגדלתם.

– האם התפרצות נגיף הקורונה תהווה עילה להפחתה או להגדלה של מזונות ילדים?

את התשובה לשאלה זו יש לחלק ביחס לשתי תקופות – התקופה הראשונה, בה חלו ההגבלות המשמעותיות, שבה שהתה מרבית האוכלוסיה בביתה בעקבות הבידוד, הסגר וההגבלות, לאחר שחלקנו גם פוטרו או הוצאו לחל”ת. מדובר בתקופה בה מרבית העסקים היו משותקים לחלוטין.

התקופה השניה היא התקופה שבפתחה אנו נמצאים בימים אלו, במסגרתה יוצא המשק ממרבית ההגבלות שהוטלו עליו ומתחילה התאוששות הדרגתית, אך מנגד ישנם עסקים המתקשים להשתקם כלכלית, כאשר ההשלכות הכלכליות של תקופה זו עבורם הינן ארוכות טווח, ולעתים עד כדי קריסה כלכלית של ממש.

עו”ד סיון אלה-לוי

– התקופה הראשונה – תקופת ההגבלות במשק

ראשית, יש להדגיש כי כנקודת מוצא, חיובי מזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, או לחילופין נקבעו בפסק דין, יש לקיים כלשונם כל עוד לא שונו וקיבלו תוקף מאת בית המשפט, או כל עוד לא ניתנה כל החלטה אחרת. על כן, יש להימנע מעשיית דין עצמי ומהחלטות חד צדדיות להפחית מדמי המזונות או להפסיק כלל מהעברתם, ללא הסכמת הצד השני.

כמובן, שההמלצה הראשונה והעיקרית היא כי בתקופה זו יש להבין את הבעייתיות ולנסות לראות האחד את מצוקות השניה, כמה שאפשר. אם קיים צורך אמיתי ואחד ההורים פוטר או שהעסק שלו.ה מצוי במשבר, נסו לעזור היכן שאפשר האחד לשניה ולהבין את חריגותו של המצב. קיימו שיח בוגר כדי להגיע להסכמות כגון פריסת החיובים לתשלומים, ביטול החיובים או הגברתם לתקופת המשבר, וגמישות באופן כללי, המתחשבת בנסיבות המיוחדות שיצר המשבר, ולא עומדת על קוצו של יו”ד בקיומו של ההסכם או פסק הדין.

מנגד, אין זה ראוי לנצל את המצב שנוצר כדי לכפות שינויים בחיובי המזונות כלפי הצד השני ולנסות להשיג יתרון משפטי כלשהו וזאת, במיוחד במצבים בהם לאותו צד שנפגע מהמשבר, יש חסכונות שמהם יוכלו להיתמך בתקופה זו. בני משפחה המסייעים באופן קבוע, או אף מקורות הכנסה נוספים.

ככלל, בימים אלו כאשר המשק מתחיל להתאושש, ניתן לראות כי אמנם בתקופת המשבר עצמו הוצפו הערכאות המשפטיות בגל של בקשות הנוגעות לחיובי מזונות, בין אם על בסיס מחלוקת אמיתית הנובעת מהסיטואציה החדשה שאליה נקלעו ובין אם תוך ניצול המצב להשגת יתרונות משפטיים, ואולם נראה כי פסיקות בתי המשפט ביחס למקרים אלו הייתה לרוב אחידה.

במרבית המקרים לא אושרו כל שינוי, הפחתה או הגדלה בשיעורי המזונות, גם לא במסגרת הליכים תלויים ועומדים המתנהלים וטרם הוכרעו. גם כאשר לכאורה הנסיבות הצדיקו זאת, ושיקפו שינויים קיצוניים בהכנסת מי מההורים. בתי המשפט התייחסו לסוגיה זו בתקופת המשבר בזהירות, כאשר המגמה שהנחתה את בתי המשפט היא כי אין מקום למהר ולקבוע שינויים כאלה ואחרים בחיובי המזונות, בזמן עיצומו של המשבר וכאשר לא ידוע כמה זמן יימשך, והאם ביחס לאותו אדם ספציפי מדובר בשינוי קבוע או בשינוי בעל השלכות ארוכות טווח.

באופן זה, ההחלטות שניתנו ברובן בבקשות אלו היו אחידות,, כאשר הנימוק לכך היה כי מדובר במצב זמני וכי הטענות ייבחנו בהמשך. מדובר בהחלטות ביניים שניתנו, תוך הותרת ההליך על כנו והמתנה לבחינה מחודשת עם חלוף המשבר לכשתתקבל תמונת מצב ברורה יותר.

אין ספק כי החלטות אלו אמנם הדפו, והודפות, חלק מהגל הגדול של התביעות שבפתח, במסגרתו יפתחו כאמור אלפי הליכים בעניין, חלקם לגיטימיים וחלקם אסטרטגיים. אולם לטעמי, היה מקום גם בתקופה זו להגמיש מעט את הנוקשות בתחום, לגלות יצירתיות מחשבתית ומשפטית ולספק מענה מסוים למקרים שבהם חובת הצדק זעקה זאת, אך מנגד הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם ולאפשר פתרונות יצירתיים הנתמכים בשכל ישר ובהיגיון בריא. ולו רק על מנת למנוע הדרדרות וקריסה נוספת במצב הכלכלי של מי שפנה לבתי המשפט בעת המשבר, ומתוך מצוקה אמיתית, ועל אף שהכללים המשפטיים מגבילים אפשרות מיידית זו ללא בחינה ארוכת טווח.

– התקופה השניה – התקופה שלאחר התאוששות המשק

במקרים בהם מדובר במי מההורים אשר לא הצליח להתאושש כלכלית, גם לאחר יציאת המשק מההגבלות שחלו וגם לאחר התאוששות המשק ההדרגתית, או שמדובר בהורים אשר להשלכות המשבר הכלכלי השפעות ארוכות טווח על מצבם, נראה כי אכן יהווה משבר הקורונה כעילה לבחינתם מחדש של חיובי המזונות והיקפם – בין אם להגדלתם, הפחתתם או ביטולם.

כידוע, הבסיס המשפטי לפניה לערכאות בטענה לשינוי בהיקפי מזונות שנקבעו – בין אם הפחתתם, ביטולם או הגדלתם, מצוי בקיומו של שינוי נסיבות מהותי וקבוע. כלומר, רק קיומו של “טעם מיוחד” יכול לשנות קביעה סופית בעניין שיעור מזונות – בין אם נקבעו באמצעות הסכם גירושין ובין אם לאחר הליכים משפטיים.

בהתאם לפסיקה, לצורך בחינתם מחדש של חיובי המזונות, על שינוי הנסיבות שחל להיות בלתי צפוי – כלומר שינוי שלא נצפה מראש ושלא הייתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד מתן פסק הדין.

לעניין זה, בהחלט ניתן יהיה לומר כי בתי המשפט יכירו בהתפרצות הקורונה ובתוצאותיה והשלכותיה הכלכליות, ככל שמדובר בהשלכות ארוכות טווח, כשינוי נסיבות מהותי הנובע מהתערבותו של כוח עליון, אשר כידוע הינו פתאומי ובלתי צפוי, המצדיק בגינו את בחינתם המחודשת של חיובי המזונות והתאמתם להיקף השתכרותו העדכני של כל אחד מההורים.

מדובר במגיפה עולמית בלתי צפויה, הן לעניין היקפה והן לעניין חומרתה ותוצאותיה. בדומה, גם עורכי הדין, העורכים הסכמי גירושין ומנהלים הליכים משפטיים, לא היו יכולים לחזות מגיפה עולמית בסדר גודל שכזה, לא את השלכותיה ולא את הימשכותה, בין אם חודשים או שנים.

שימו לב, כי לעניין זה, מדובר במי מההורים אשר נפגע באופן ממשי וארוך טווח מהשלכות המגיפה, ואין לו חסכונות או מקורות הכנסה נוספים. זאת, גם כאשר הוא יממש את פוטנציאל השתכרותו וינסה להשתלב בעבודה אחרת כדי לשרוד.

פגישה אחת עם בת הזוג ששינתה הכל. אילוסטרציה shutterstock

לצורך כך, מי שהוכר על ידי המדינה כזכאי למענק כלכלי בשל תקופת הקורונה, חזקה שהוא נפגע כלכלית. במידה ופגיעה כלכלית זו היא ממושכת, קבועה ולא נראית התאוששות ממנה, יש מקום לכאורה לפנות בתביעה מתאימה בעניין חיובי המזונות והתאמתם למצב החדש. אדגיש, כי גם במצבים בהם יש צפי להתאוששות הכלכלית והעסקית של אותו הורה, אך מדובר בהתאוששות איטית וממושכת, גם אז לטעמי יש מקום לפנות לערכאה השיפוטית ולבקש את התאמת החיובים עד שההורה ישתקם, אולם בעניין זה טרם נידונו מקרים דומים, וסביר כי פסיקות בתי המשפט יבחנו כל מקרה לגופו, בהתאם לנתוניו ותוך התייחסות למצבם הכלכלי של שני ההורים, כך שצפויות פסיקות מגוונות בנושא.

לטעמי, מקרים אלו אכן יהוו עילה מבוססת לפניה מחודשת בתביעה מתאימה ובדרישה להתאמת היקף חיובי המזונות למצבם הכלכלי החדש של ההורים, או מי מהם, ויחייבו את בתי המשפט לתת מענה הולם לבעיה.

לסיכום דבריי אדגיש, כי לטעמי, בתי המשפט מחויבים לתת מענה משפטי הולם לבעיה ונדרשת הסדרה ברורה של כללים בנוגע לשאלת היקף החיוב במזונות, תוך התייחסות לתקופות שונות של המגיפה – החל מהתקופה הראשונה בה היה מצוי כלל המשק בהגבלות כלכליות, סגר כללי ושיתוק המשק על השלכותיו, שכן היעדר מענה גם לתקופה זו, על אף כי ייתכן והייתה זמנית בלבד אצל רבים, עלול להביא כדי עיוות דין ותוצאות בלתי צודקות, ועד לתקופה זו שבה אנו מצויים כאשר המשק מתאושש. קיימים עדיין בעלי עסקים ושכירים אשר תעסוקתם נפגעה באופן מתמשך מהמשבר – בין אם באופן קבוע ובין אם בצפי התאוששות כלכלית ממושכת, כאשר במקרים אלו נראה כי הפנייה לערכאות המשפטיות בסוגיה בהחלט תהיה אפשרית ותביא לבחינה של כל מקרה לגופו.
___________________________

סיון אלה-לוי – משרד עו”ד וגישור

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות