דיני משפחה

האם בתי המשפט יצליחו להילחם בתופעת הניכור ההורי?

בתי המשפט מתייחסים בשנים האחרונות בחומרה למגמה המתגברת וכעת מצטרף מתווה אחיד שגובש על ידי הנהלת ביהמ"ש ומטרתו להנחות את השופטים בהתמודדות אל מול התופעה. האם היא תספק את הכלים המתאימים?

התופעה של "ניכור הורי" הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאותת לנו, החברה, שיש לפעול בהקדם לטיפול והתמודדות מולה. על רקע בג"צ שהוגש לפני מספר חודשים בדרישה לגבש מתווה אחיד וארצי להתמודדות עם המגמה, הודיעה בימים האחרונים הנהלת בתי המשפט על הפעלת מנגנון שיסייע לשופטים במקרים המובאים בפניהם. בינתיים, ועד שהמתווה ייכנס לפעולה וגם יניב תוצאות, מתמודדים בתי המשפט עם מספר הולך וגובר של תיקים המתאפיינים ב"ניכור הורי" והמגמה המסתמנת היא של פסיקות מחמירות ונחרצות.

תסמונת הניכור ההורי היא תופעה שבה ילד מתנכר לאחד מהוריו, בלי הצדקה, על רקע פרידה של בני הזוג. התופעה מגדירה מצב שבו ילדים אף מגיעים לנתק מההורה המנוכר, תוך הליך של הסתה ואף של שטיפת מוח מצד ההורה השני, הוא ההורה המנכר. במרבית המקרים ההורה המנכר הוא ההורה המשמורן (זה שנמצא מרבית הזמן עם הילדים). את המונח טבע בשנת 1985 פרופ' ריצ'ראד גארדנר והוא קיבל הד במאמרים ובמחקרים אקדמיים וכך גם במערכת המשפט.

עו"ד ג'יין חסון

על פי המחקרים, ילד הסובל מניכור הורי, מתאפיין בהתנהגות שמקטינה את ההורה המנוכר, מציב סיבות לא ברורות לניתוק הקשר, אינו מביע חרטה על הפגיעה בהורה המנוכר ואינו מצליח להזדהות עמו או לגלות כלפיו אכפתיות. הניכור ההורי יכול להיות כלפי ההורה המנוכר אך גם כלפי סביבתו כמו משפחתו וחבריו.

מחקר שפורסם בשנה האחרונה ובוצע על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשימוש במושג "ניכור הורי" בפסקי דין בבתי המשפט בישראל, בכלל הערכאות. המחקר גילה כי בשנת 2008 היו שלושה פסקי דין שהתייחסו לתופעה ואילו בסוף שנת 2019 נמצאו 40 כאלה.

בימים האחרונים הנחתה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, על הפעלת נוהל אחיד לטיפול בתופעת הניכור ההורי שייכנס לתוקף כבר ב-25 באוקטובר ויפעל למשך שנה. במהלך התקופה הזו בתי המשפט לענייני משפחה יפעלו לפי לוח זמנים מקוצר במקרים דחופים "המעלים חשש לפגיעה במוגנות של ילדים בשל אלימות כלפיהם, בשל היותם עדים לאלימות בין הוריהם, וכן להבטחת קשר בין הורים לילדיהם". מטרת הנוהל שנקבע הוא להתוות מסגרת זמנית שתבטיח מענה ראשוני ומהיר לבקשות לסעד דחוף או לסעד זמני במקרים מתאימים, על פי שיקול דעת השופט. זאת, על רקע ההבנה כי במקרים של ניכור הורי יש לפעול במהירות וביעילות בכדי להגן על הילדים הנפגעים. במקרים של חשש לניכור הורי בית המשפט יקבע דיון במעמד הצדדים בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה. נשיאי בתי משפט השלום או סגניהם ידווחו על אופן ההתנהלות מדי פעם למנהל בתי המשפט ובתום שנה ייבחנו השלכותיו של הנוהל החדש.

סנקציות כלכליות והוצאה ממשמורת

כיצד מתמודדים בתי המשפט עם התופעה הזו? בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של החמרה בהתייחסות ובנקיטת צעדים ברורים מצד השופטים בניסיון למגר אותה. הענישה שבה נוקטים בתי המשפט היא לרוב ענישה כלכלית או העברת המשמורת. ההתמודדות המחמירה היא ראויה ויש להתמודד מול התופעה בנחרצות, כדי למנוע נזק לטווח הארוך. הפגיעה הנובעת מהתסמונת הזו פוגעת בהורה המנוכר, זה ברור, אך פוגעת גם בילדים המתנתקים מהוריהם ועשויים לשלם מחיר כבד על כך גם בהמשך חייהם.

בחודשים האחרונים ניתנו מספר פסקי דין, בהם מנסים בתי המשפט לענייני משפחה להתמודד עם תופעת הניכור ההורי. רבים מפסקי הדין שניתנו, מתבססים, בין היתר, על פסק דין שניתן לפני כחמש שנים בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט שאול שוחט ואחרים, במסגרת ערעור שהגיע לפתחו של ההרכב. במקרה זה לתופעת הניכור ההורי הצטרפה טענה ששבה וחזרה על ידי האם לפיה האב מסוכן לילדיו. החלטת בית המשפט הייתה להוציא את הילדים מחזקת האם ולהעבירם לידי האב המנוכר, בהליך הדרגתי.

עו"ד ג'יין חסון

"העברת המשמורת של הילדים מדי האם מתחייבת היא, לטעמי, בנסיבות העניין", פסק השופט שוחט. "טענותיה של האם בדבר חששם של הילדים ממנו מופרכות לחלוטין". השופט יצחק ענבר, חברו להרכב הוסיף: "הוצאתם של הקטינים ממשמורתה של האם רחוקה, בלשון המעטה, מלהיות פתרון אידיאלי, אף בהינתן 'תסמונת ניכור הורי' בדרגה חמורה, שמטרתה למחוק את דמותו של האב מחייהם של הילדים, ואשר כל הניסיונות לפעול להפגתה סוכלו ומסוכלים בשיטתיות על ידי האם, נראה כי מדובר ברע במיעוטו".

השופט ארז שני, מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מונה, במסגרת מודל ניסיוני להתמודדות עם התופעה, לדון בכל התיקים הקשורים בתופעה באזורו. בפסיקותיו הוא קורא להתמודד באופן נחרץ מול מקרים של ניכור הורי ולהעניש את ההורה המנוכר. בפסק דין שנתן בינואר 2019, הוא קבע כי "ניכור הורי הוא תופעה בלתי חוקית". שני מתייחס גם להשלכות בהווה שיש לתופעה על הילדים וקובע כי "אלמלא הרקע של הניכור ההורי רבות מן התופעות מהן סובל הילד יכול והיו נמנעות או מצטמצמות בהיקפן".

במרץ השנה, קרא נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, אסף זגורי, להעניש כלכלית הורים מנכרים, על ידי פגיעה בדמי מזונות הילדים. השופט זגורי פסק כי במקרים בהם הורה גרוש טוען שההורה השני "מסית" את הילדים כנגדו ניתן להפחית את דמי המזונות גם אם ישנן טענות לאלימות. לפי פסק הדין, במידה ומדובר ב"ניכור הורי פתולוגי מובהק" או ב"ניכור הורי היברידי" (מצב בו ניתוק הקשר מצד הילד קשור גם להזנחה, התעללות או אלימות מצד ההורה) אפשר להפחית ואף לבטל כליל את המזונות. במקרה זה, נקבע כי האם הסיתה את הילדים מאביהם בצורה פתולוגית, כך שהסיכוי לחידוש הקשר הוא נמוך ביותר. השופט ציין כי היה מבטל קליל את דמי המזונות, אולם צעד שכזה ימית אסון כלכלי ויפגע בילדים עצמם. על כן הורה על הפחתת המזונות תוך שקבע כי אם לא יחודש הקשר בין הילדים לאב, יופחתו פעם נוספת דמי המזונות.

המערכת נרתמת למאבק

"זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד", כותבת הנשיאה חיות בהסבר למתווה החדש שיאומץ בקרוב בכל בתי המשפט בארץ. "מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר".

זכות הילד היא המכוונת את הנהלת בתי המשפט ביצירת מנגנון אחיד וארצי. לכן, לא בכדי ממד הזמן הוא זה שבעיקר מעסיק את המערכת. "לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים", כך לפי הנשיאה חיות. ואכן, מדובר בנוהל המתייחס בעיקר לסד הזמנים לטיפול בבקשות הנוגעות לתופעת הניכור ההורי.

בשנה הקרובה נוכל לבחון אם בתי המשפט עומדים במנגנון שהוטל עליהם. בתי המשפט לענייני משפחה גם ככה עמוסים בתיקים ובדיונים, ותקופת הקורונה בוודאי לא תקל עליהם מהבחינה הזו. האם יצליחו להתמודד עם הנחיית המערכת? כלל לא בטוח.

יש בכך מן הבשורה באופן שבו מציבים את הבעיה תחת הזרקור, מבחינים בנחיצות פעולה יעילה ומהירה כשעולה חדד לניכור הורי והדבר, כמובן, מבורך. ואולם, מהנוהל החדש נעדרים היבטים נוספים, בהם, למשל, הטלת סנקציות שונות על ההורה המנכר באופן שייצר הרתעה משמעותית להורים אלו. אלו חייבים לקבל דגש גם כן במנגנון שאנחנו מבקשים להנחיל בבתי המשפט. לא די בקביעת לוח זמנים מהיר – חשובה גם יעילות הטיפול. חשובה גם הקריאה מתוך מערכת המשפט כי מדובר בהתנהלות פסולה שסנקציה שלילית בסופה. בין אם כלכלית, בין אם העברת משמורת ובין אם אפילו פלילית.

_______________________________________________

עו"ד ג'יין חסון

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות