דיני משפחה

בתופעת הניכור ההורי יש גם הצלחות- רק צריך להאמין ולפעול בזמן

עו"ד הילה וינטרוב שייצגה אב בביהמ"ש לענייני משפחה שהיה בנתק מוחלט עם ילדיו, הובילה לחידוש הקשר באמצעות הליך משפטי שכלל טיפול משפחתי ומסקנתה: "לא לוותר בנושא ולא לאפשר ניכור הורי, צריך לטפל בבעיה בזמן". לאלמנט הזמן יש מרכיב מכריע בחידוש הקשר נוכח הנזק הנפשי הנגרם לילדים
אילוסטרציה

בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעת הניכור ההורי, תופעה חמורה שבה הורה חווה נתק מילדיו על רקע הסתה של ההורה השני. התעצמות התופעה הובילה לאחרונה לפניות של עוה"ד לבג"ץ במטרה להקמת מנגנון להתמודדות מולו. על רקע העתירה, גם הנהלת בתי המשפט נרתמה ליצירת מתווה אחיד לטיפול בתופעה שעוסק ברובו בקיצור לוחות הזמנים בטיפול בבקשות הנוגעות לניכור הורי (יש לציין שעד כה הטיפול היעיל והמהיר בנושא התקיים בעיקר בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א)

לצד כל אלה, גם בתי המשפט בשנים האחרונות נוקטים בגישה מחמירה ומענישה כלפי הורים מנכרים, ענישה הכוללת סנקציה כספית, שלילית רישיון נהיגה, ובמקרים קשים ואף העברת הילדים ממשמורת ההורה המנכר. לבתי המשפט יש שיקול דעת רחב להתערבות. יחד עם זאת, נראה כי לצד הטיפול של המערכת המשפטית, יש לשלב גורמים נוספים כדי לטפל במקרים של ניכור הורי. עו"ד הילה וינטרוב, המתמחה בדיני משפחה ובניכור הורי בפרט, מבהירה כי אפשר לנצח את הניכור ההורי וכי אסור לוותר בנושא חשוב זה. מדובר בדיני נפשות והמחשבה כי הורה מנותק מילדיו נוכח הסתות של ההורה האחר אינה מתקבלת על הדעת. ככל ולא מטפלים בתופעה, הנזק שנגרם לילדים הוא עצום ולעיתים יכול להיות בלתי הפיך.

עו"ד הילה וינטרוב

את המונח "ניכור הורי" טבע כבר בשנת 1985 פרופ' ריצ'ראד גארדנר והוא קיבל הד במאמרים ובמחקריים אקדמיים וכך גם במערכת המשפט. התסמונת מתארת תופעה שבה ילד מתנכר לאחר מהוריו, ללא הצדקה, לרוב על רקע פרידה של ההורים. התופעה מגדירה מצב שבו ילדים אף מגיעים לנתק מההורה המנוכר, תוך הליך של הסתה ואף של שטיפת מוח מצד ההורה השני, הוא ההורה המנכר. במרבית המקרים ההורה המנכר הוא ההורה המשמורן (זה שנמצא מרבית הזמן עם הילדים). מי שסובל מהתופעה הוא ההורה המנוכר אך גם, ובעיקר, הילדים. אלה, בעל כורחם, מייצרים נתק עם ההורה שעשוי להימשך שנים ארוכות ולגרום להם לייסורים קשים גם בעתיד. למעשה אותם ילדים לא תמיד מודעים לכך שהם מוסתים, והם נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית של "קונפליקט נאמנויות" שבו עליהם לבחור צד מסוים שבו הם תומכים. כאשר בינינו, ילדים צריכים את שני ההורים ואין להעדיף הורה אחד על פני הורה אחר (כל עוד לא נעשה מעשה חמור מצד מי מההורים כלפי הילדים).

במשרד של עו"ד הילה וינטרוב נרשמה השבוע הצלחה בתופעת הניכור ההורי. לפני כשנה הגיע אב למשרדה בייאוש מוחלט, לאחר שהיה מנותק לחלוטין משני ילדיו שלא רצו כלל קשר עימו. עו"ד וינטרוב הגישה בשמו תביעה לחידוש הקשר בגין ניכור הורי קשה שכלל הסתות קשות מצד האם (לאחר גירושי הצדדים). בהמשך הוגשו לא מעט בקשות ותגובות בתיק.

עו"ד וינטרוב נלחמה עבור האב בכל דרך במטרה לשנות את פני הדברים. לאחר שנה של תהליך שבו הצדדים יחד עם הילדים הופנו לטיפול משפחתי ונוכח החלטות אמיצות של בית המשפט בדרך הסבלנות השתלמה והתמונה השתנתה לחלוטין.

לפי עו"ד וינטרוב, כתוצאה מההליך המשפטי שהובילה, וההליך הטיפולי שהתקיים במקביל בין הילדים לבין האב חודש הקשר. כיום האב רואה את ילדיו באופן קבוע והילדים זכו ב"אבא". האב, שהיה מנותק מילדיו, זוכה כעת להיות נוכח בחיי ילדיו ולמעשה בית המשפט הציל אותם. אף האם, לאחר החלטות אמיצות של ביהמ"ש מעודדת כיום את הקשר עם האב. בסופו של הדיון שהתקיים השבוע התיק נסגר עם תקווה להמשך טוב. "המסקנה", אומרת עו"ד וינטרוב, "לא לוותר ולא לאפשר ניכור הורי! ניתן וצריך לטפל בתופעה הזו בזמן".

לכל שאלה בנושא ניכור הורי פנו לעו"ד גירושין הילה וינטרוב

________________________________________________

עו"ד הילה וינטרוב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות