חדשות, דיני משפחה, מרחבי האתר

טענה כי הסכם הממון מקפח אותה – מה פסק בית המשפט?

אישה שעלתה מברזיל כדי להינשא לאדם עיוור, טוענת כי ההסכם עליו חתמה עשק אותה וכי הוטעתה לחתום עליו משום שלא ידעה עברית. האם בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדתה?
אילוסטרציה

הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קבעו כי הסכם ממון שנחתם בשפה העברית, על ידי אישה שלא ידעה את השפה ונותרה בלא כלום – מבוטל. בכך דחה בית המשפט את הערעור שהוגש מטעמו של בן זוגה, באמצעות האפוטרופוס שלו. המערער חויב בהוצאות בסך 40 אלף שקל.

מדובר באישה שהגיעה מברזיל והתחתנה עם אדם עיוור, שחתמה עימו על הסכם בברזיל וכאשר הגיעו ארצה חתמו על הסכם נוסף שלא מותיר לה דבר.

הגבר בן 62 וכשהיה ילד, התעוור בשתי עיניו. הוריו רצו למצוא לו כלה ולהגשים את חלומו להינשא ולהביא ילדים לעולם. לפיכך, בשנת 1987 הם נסעו לברזיל עם בנם ויצרו שם קשר עם משפחה שלה בת בגיל עשרים, סטודנטית למשפטים.

לאחר קבלת ברכתה של משפחתה, היא הסכימה להינשא לאיש, לעבור לחיות עמו בישראל ולהתגייר. השניים התייצבו בפני פקיד ראשי בסאו פאולו וחתמו על הצהרה לפיה יחול ביניהם משטר רכושי של "שיתוף חלקי ברכוש" שלפיו יהיה ביניהם שיתוף נכסים ביחס לרכוש שיש להם באותו מועד וכן ביחס לרכוש שיהיה להם בעתיד, לרבות רכוש שיתקבל במתנה או בירושה. השניים נישאו בנישואין אזרחיים בברזיל וכעבור זמן קצר עלתה האישה לארץ.

כעבור מספר חודשים, חתמו הצדדים על הסכם ממון בעברית ומאחר שהאישה לא ידעה כלל את השפה העברית, הוצג לה תרגום של ההסכם לשפה הפורטוגזית. על פי ההסכם, חל משטר של הפרדת רכוש מוחלטת בין הצדדים לרבות ההכנסות שיקבל כל צד וכל אחד יהיה הבעלים הבלעדי של כל רכוש הרשום על שמו, לרבות רכוש שנרכש במהלך הנישואין ורק רכוש שיירשם על שם שני הצדדים יחדיו יהיה רכוש משותף. ההסכם קיבל אישור של בית המשפט וכעבור שנתיים האישה התגיירה והם נישאו ובמהלך הנישואין נולדו להם שתי בנות.

בסוף שנת 2016 עבר האיש אירוע מוחי ועקב כך מונה לו אפוטרופוס בשנת 2017. תחילה מונתה אחותו ולאחר מכן מונה לתפקיד זה המרכז הישראלי לאפוטרופסות. בשנת 2018 הגישה האישה תביעה לביטול ההסכם. לטענתה, היא הוטעתה לחשוב ע"י האיש ובני משפחתו שההסכם שאושר בישראל זהה להסכם הברזילאי. לדבריה, הובטח לה בסמוך לנישואין שלא יהיו לה דאגות כלכליות ויהיה לה נכס מקרקעין בישראל. האישה טענה שהליך אישור ההסכם לא נעשה כדין, יש לבטל את ההסכם עקב הטעיה ועושק ויש לבטלו גם מאחר שהיא לא היתה מיוצגת ומטעמים של תקנת הציבור וחוסר תום לב.

מנגד האיש, באמצעות האפוטרופוס, טען שההסכם אושר כדין לפני יותר משלושים שנה, לאחר הליך מדוקדק ואין כל עילה לבטלו. כתוצאה מנישואיה עם האיש, יצאה האישה ממעגל העוני והיא קיבלה מגורים חינם בדירה במשך שנות נישואיהם הרבות. האישה קיבלה החלטה מושכלת להינשא לאיש ולא הובטח לה כל רכוש. האישה חתמה עליו מרצון חופשי ולא ניתן לבטלו. טענת האישה היא למעשה טענה של טעות בכדאיות העסקה. בנוסף, יש לאישה בית בברזיל שהיא קיבלה בירושה והיא לא שיתפה בו את האיש. הדבר מלמד שאף היא הסכימה למשטר של הפרדת רכוש.

בית המשפט קיבל את תביעת האישה והורה על ביטול ההסכם, בין השאר בשל הסיבה שלא היתה לאישה סיבה לסבור שההסכם שאושר בישראל שונה מההסכם הברזילאי ולכן אין לצפות ולתמוה על כך שהיא לא נקטה בהליך לביטולו במועד מוקדם יותר.

עוד ציין בית המשפט כי כריתת הסכם ממון דורשת תום לב ברמה גבוהה יותר והגינות. "החתמתו של אזרח זר, שאינו יודע את השפה העברית, על הסכם אשר 'הוסבר' לו על ידי עורך דין מטעם משפחת הנתבע וזאת מבלי שטרם האישור יוכל לקרוא את ההסכם, אגב שינוי מהותי של ההסכם אשר נחתם בברזיל זמן קצר קודם לכן, הוא ביצוע חוזה ואף ניהול משא ומתן לחתימה עליו, שלא בתום לב'.

על כך הוגש ערעור שנדחה כעת על ידי בית המשפט המחוזי. הרכב השופטים ציין כי מדובר בצעירה שהובאה ארצה בלי היכרות עם איש ובלי לדעת את השפה. "מקרה זה הוא מקרה ייחודי", כך על פי החלטתם, "שבו נפלו פגמים רבים באישור ההסכם ואף נפלו פגמים מהותיים בכריתתו ובצדק קבע ביהמ"ש קמא שיש לבטלו. המשיבה, בת עשרים בלבד, הגיעה כמה חודשים לפני חתימת ההסכם למדינה שהיא כלל לא הכירה לא את שפתה, לא את תרבותה ואף לא נפש חיה אחת למעט המערער ומשפחתו. האישה ידעה שהיא חתמה על ההסכם הברזילאי המסדיר את המשטר הרכושי ואין להתערב בקביעת ביהמ"ש קמא שאימץ את עדותה, שנאמר לה ע"י משפחת האיש שמדובר באותו הסכם והאישור בביהמ"ש נעשה רק על מנת שהוא יוכר גם על פי הדין הישראלי".

עו"ד הילה וינטרוב

"לא תמיד יש צדק אך במקרה הזה הצדק נעשה"

עו"ד הילה וינטרוב, המתמחה בדיני משפחה בהתייחסות להחלטה: "אומנם כיום לא קל לבטל הסכמי ממון לאור הכלל: 'הסכמים יש לכבד', אך במקרים חריגים בתי המשפט כן נוטים לעשות זאת. זהו מקרה חריג, שבו אישה חתמה מבלי שהבינה על הסכם שסותר הסכמות קודמות של הצדדים, כאשר ההסכם נכתב בשפה העברית (כאשר האישה כלל לא הבינה את השפה) ומשכך האישה כלל לא הבינה את המשמעות האמיתית בהפרדה הרכושית המופיעה בהסכם".

"בית המשפט בצדק התערב, דחה את ערעורו של האב וקבע כי ההסכם לא תקף. זהו בדיוק אחד מהמקרים החריגים שבו מוטלת החובה להתערב למען הצדק. והמסקנה- כשיש צד אחד שאינו דובר את השפה אשר מנוסחת בהסכם הממון קיימת סכנה עתידית לתקפות ההסכם. אם הצג השני לא יודע עברית מומלץ לפנות לתרגום מקצועי ולאשר גם את המסמך המתורגם יחד עם הסכם הממון כדי למנוע טענות עתידיות בגין אי הבנת השפה. ככל ולא תעשו כן, תסתכנו בכך שבהמשך ההסכם יבוטל. יש לזכור כי מדובר בהסכם לכל דבר וכי דיני החוזים חלים וכך גם טענות בדבר פגמים בכריתת החוזה, עושק, ביטול, חוסר תום לב וכיוצ"ב. לא תמיד יש צדק אך במקרה הזה הצדק נעשה.

לאתר של עו"ד הילה וינטרוב

_____________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת עינת רביד

_____________________________________________________

עו"ד הילה וינטרוב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות