עבודה

בית הדין לעבודה: לא כל התשלומים במשכורת נחשבים כחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים

לעתים מורכבת משכורת בישראל מרכיבים שונים ואף משונים, ולעתים קרובות רכיבים ייחודיים אלו אינם נחשבים כחלק אינטגרלי משכר העבודה עצמו לצורך חישוב פיצויי פיטורין או החזר ימי חופשה

לעיתים חלק ממשכורתו של עובד הנה מענקים מסוימים שמתוספים לשכר הבסיסי, אך לאחר פיטורים אינם נכללים בפיצוים. עובד במפעל תבע בבית הדין לעבודה את המפעל בו עבד על מנת שיכירו לו בתשלומי "מענק אי היעדרות" ו"החזר ביטוח לאומי" כחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים, הפרשות שונות ותגמולים. שופט בית הדין לעבודה, דורון יפת, קיבל את עמדת המפעל שיוצג על ידי עו"ד אלי נחום, דחה את התביעה ופסק כי, אין להכיר בתשלומים אלו.

על פי התביעה, מדובר באדם שעבד כמנהל אחזקה במפעל למנועי חשמל כ-31 שנים, ומאחר שהנתבעת חברה בהתאחדות התעשיינים, חלים עליה הסכמים קיבוציים שונים, ובכללם הסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה והסכמי עבודה מפעליים שנחתמו בין ההנהלה לבין ועד העובדים. הדיון עצמו נסב אודות השאלה האם יש להכיר בתשלומים "מענק אי היעדרות" ו"החזר ביטוח לאומי", אותם קיבל התובע במהלך עבודתו אצל הנתבעת, כחלק מהשכר הקובע של התובע לצורך פיצויי פיטורים, הפרשות שונות ותגמולים.

בית הדין האזורי לעבודה, כאמור דחה את התביעה ופסק כי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורין קובעת מהם רכיבי השכר שיובאו בחשבון לצורך תשלום פיצויי פיטורים, והם אלה: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. תקנה 1(ב) לתקנות קובעת כי "תוספת מחלקתית" או "תוספת מקצועית", תובאנה בחשבון כחלק משכר היסוד לצורך תשלום פיצויי פיטורים; בעוד שפיצויי פיטורים משולמים מכוח חוק מגן, וויתור עליהם או על חלקם יכול ויעשה רק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, עובר לשנת 2008, ההפרשות לקופות ולקרנות הוא עניין חוזי אשר הורתו בהסכם הפנסיה. סעיף 10 להסכם הפנסיה קובע כי השכר המבוטח הוא השכר המשולב, לרבות תוספת מחלקתית או מקצועית המהווה חלק מהשכר הרגיל המשתלם לעובד.

עו"ד אלי נחום

בית הדין קבע כי תשלומים המשולמים לעובד נחלקים למספר סוגים: השכר הרגיל, הוא השכר הבסיסי, ותוספות המשולמות לעובד במקום העבודה. הסוג הראשון והסוג השני נקראים יחד "השכר המשולב". בפסיקה נקבע כי הרכיבים פרמיה קבועה, החזר קרן השתלמות, דמי ביגוד, ספרות מקצועית ואחזקת רכב אינם חלק מן השכר הקובע לעניין פיצויי פיטורים וחישוב פדיון חופשה שנתית. בית הדין גם קיבל את טענתו של עו"ד נחום כי נקבע בפסיקה כי העיקרון לבחינת מהותו של תשלום, לעניין הכללתו בחישוב פיצויי פיטורים, הוא בשאלה האם הוא מותנה בתנאי ואזי ל"תוספת" ייחשב. הבחינה נערכת "לגופו של עובד", תוך בדיקת הנסיבות האישיות, הקשורות לתשלום הספציפי.

נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה 'תוספת' מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה, הוא על העובד. התובע לא עמד בנטל זה, ונפסק כי מענקי אי היעדרות והחזר ביטוח לאומי אינם מהווים חלק משכרו הקובע של התובע. נוכח קביעה זו נפסק כי אין כל מקום לחשב את ימי החופשה של התובע באופן שונה ובהתאמה לרכיבים אלה, ומכל מקום, אף אם יש לחשב את ערך יום חופש באופן שונה, אין לחשב את פדיון ימי החופשה שבע שנים אחורנית", נכתב בפסק הדין.

בעקבות פסק הדין, העובד הגיש ערעור לבית הדין הארצי, ולאחר דיון קדם שהתקיים ובו שטח עו"ד נחום את טענותיו, המליץ בית הדין הארצי לעבודה למערער למחוק את הערעור.
_____________________

לצפיה ודירוג כבוד השופט דורון יפת

_____________________

לאתר משרד עורכי הדין נחום ושות'

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות