חדשות, עבודה

תקדים: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי פגיעה בעיניים הינה מחלת מקצוע

השופט מיכאל שפיצר קיבל ערעור של עובד בקריה למחקר גרעיני בנגב וקבע כי מומחה רפואי יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעינו לבין חשיפתו לקרינה בלתי מייננת בתקופת עבודתו
כתב אישום
אילוסטרציה shutterstoc

שופט בית הדין הארצי לעבודה, מיכאל שפיצר, קיבל ערעור של עובד בקריה למחקר גרעיני בנגב וקבע בפסק דין תקדימי, כי פגיעה בעיניים הינה מחלת מקצוע. השופט שפיצר הורה להחזיר את עניינו של המערער לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעינו של המערער לבין חשיפתו לקרינה בלתי מייננת וייתכן שגם לחום, בתקופת עבודתו.

מדובר בערעור שהגיש העובד על פסק דינו של בית הדין האזורי באר שבע, שדחה את תביעתו של המערער נגד המוסד לביטוח לאומי, להכיר במחלת הקטרקט בעינו הימנית כפגיעה בעבודה על דרך מחלת המקצוע. העובד הינו בן 67, עבד משנת 1976 בקריה למחקר גרעיני ובתקופת העבודה הועסק במספר תפקידים לאורך השנים.

לפני כשש שנים, כך לשיטתו, פרצה בעינו הימנית של המערער מחלת קטרקט. בעקבות כך, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה כי יכיר בכך שהמחלה זו נגרמה כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה, שבסביבתה הועסק במסגרת עבודתו בקמ"ג. בטופס התביעה תיאר המערער את פגיעתו כך: "קטרקט בעין ימין כתוצאה מעבודה ליד חומרים רדיואקטיביים ובאזורים עם קרינה מייננת". פקיד התביעות דחה את התביעה ובמכתב הדחייה ציין כי המערער עבד בסביבה בה רמת הקרינה המייננת היא ברמה נמוכה.

נגד החלטה זו של המוסד הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין שמע את עדי הצדדים ועיין בכלל המסמכים שהוגשו לתיק. בפסק דינו דחה בית הדין את התביעה וחייב את המערער בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקלים.

המערער, שלא היה מיוצג בהליך הערעור, העלה בעיקר טענות כלפי עובדות שנקבעו בפסק הדין האזורי, שלאור חומר הראיות, תהה כיצד ניתן לקבוע שהיתה קרינה מועטה, שעה שלא היו קיימים ערכים לייחוס ולא קיים דו"ח קרינה מייננת. הוא הדין ביחס לתקופה הרביעית שלגביה נפסק כי אכן קיים פוטנציאל לקרינה בלתי מייננת ולחום, אלא שנקבע שאין מחלוקת שבתקופה זו היתה חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

השופט שפיצר שקבע כי מדובר בשאלה תקדימית וכאמור הורה על החזרת התיק לבית הדין האזורי ולמינוי מומחה רפואי וכן הורה על ביטול חיובו של המערער בהוצאות בהן חויב ומאחר שמדובר בשאלה עקרונית ותקדימית, אין צו להוצאות בערעור.

"כאשר מדובר בשאלה תקדימית", כתב השופט בהחלטתו, "תיטה הכף לכיוון מינוי מומחה שיחווה דעתו הן בשאלה הכללית האם קיימת היתכנות שמבוטח בעל רגישות מיוחדת יסבול מנזק עקב חשיפה שאינה עולה על הסטנדרט הקבוע בתקינה והן בשאלה אם המבוטח הקונקרטי, בהינתן נתוניו האישיים הקונקרטיים, נפגע כתוצאה מהחשיפה או לפחות יש סבירות העולה על 50% לכך, מפאת נתוניו הרפואיים או האישיים. מטעמים אלה, ובשל תקדימיות השאלה, שוכנענו כי ראוי למנות מומחה".

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות