מגזין

בית המשפט הורה להנהלת בתי הדין הרבניים לשלם חשבוניות שניסתה להתעלם מהן

ההנהלה קיבלה שירותים ממשרד רואי חשבון, אך לא שילמה את מלוא התמורה המגיעה
בתי הדין הרבניים, ירושלים. צילום: פלאש 90

למעלה ממאה אלף שקלים תשלם הנהלת בתי הדין הרבנים למשרד רואי חשבון, זאת לאחר ששופט בית משפט השלום בירושלים, אוהד גורדון, קבע כי הנהלת בתי הדין קיבלה מחברת רואי חשבון שירותי ביקורת פנים ולא שולמה לה מלוא התמורה בגין השירותים שסיפקה.

על פי התביעה, משרד רואי החשבון נבחר במכרז לספק שירותים להנהלת בתי הדין הרבניים. לאורך תקופת הפעילות של כ-4 שנים נחתמו בין הצדדים הסכמים בכתב, באמצעותם, לפי טענת משרד רואי החשבון, הזמינה הנהלת בתי הדין את השירותים. בנוסף, כך נטען, הזמין חשב הנהלת בתי הדין הרבניים בעל פה, לאורך תקופת ההתקשרות, שירותים שהביאו להגדלה משמעותית של היקף השעות ביחס להסכמות בכתב. משרד רואי החשבון ביסס את התביעה על 13 חשבוניות, שלטענתם משקפות שירותים שסיפקו להנהלת בתי הדין הרבניים במשך כשנתיים, ושתמורתן לא שולמה. הסך הכולל של החשבוניות הוא כ-280 אלף שקל.

עמדת בתי הדין הרבנים היתה כי ההסכמים בכתב שבין הצדדים ממצים את ההתקשרות, שנערכה בהתאם לתוכנית עבודה שניפק משרד רואי החשבון, ולאחר אישורים שהתקבלו מוועדת המכרזים. לטענתם, הם לא התחייבו לשלם מעבר להיקף זה, ולא היו יכולים לעשות כן לאור הכללים המחייבים אותם. הנהלת בתי הדין הרבניים, שיוצגה על ידי הפרקליטות, הכחישה כי הזמינו תוספת עבודה על זו שסוכמה בכתב, או הגדלה של היקף השעות בהשוואה לסיכום בכתב. עוד טענו שמעולם לא הובטח כי ישולמו שעות עבודה החורגות מן ההיקף ההסכמי, ולא נערכו סיכומים נוספים בעל-פה. לגישת הפרקליטות, החשבוניות מושא התביעה הן חלק מ"ניפוח" מלאכותי של היקף ושעות העבודה שבוצע בידי התובעת, לאחר שהתבשרה כי ההסכם עמה לא יוארך.

השופט גורדון דחה את טענות משרד רואי החשבון במישור החוזי, בין השאר לאחר שהם נמנעו מלהעיד עדים מהותיים לצורך הוכחת טענתם להסכמות בעל-פה שחרגו מן ההסכמות בכתב. אולם במישור של עשיית עושר ולא במשפט, באשר ל-13 החשבוניות שלטענת משרד רואי החשבון נוגעות לעבודה שביצעו במשך כשנתיים, קבע השופט גורדון כי הוא מקבל ארבע חשבוניות מתוך ה-13, מאחר והן לא הוצגו בדיעבד לאחר שנודע על הפסקת ההתקשרות בין משרד רואי החשבון להנהלת בתי הדין הרבניים.

"הנתבעת נהנתה מטובת הנאה שמקורה בעבודת התובעת, וכי לא עשתה זאת מכוח זכות שבדין. ההתנהלות האמורה מקימה את אותה תחושת חוסר הוגנות המצויה בבסיסם של דיני עשיית עושר ולא במשפט, ומקורה בהימנעות מהעמדת התובעת על טעותה בביצוע עבודות החורגות מההסכמות בכתב", כתב השופט גורדון בפסק הדין, והוסיף: "שתיקתה של הנתבעת אל מול החשבוניות שנשלחו אליה כמוה כהסכמה לביצוע העבודות וקבלת תוצריהן".

בסיכומו של דבר, השופט גורדון הורה להנהלת בתי הדין הרבניים לשלם סכום של כ-93 אלף שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן עוד 20 אלף שקלים בהוצאות התובעת ושכר טרחת עורכי דינה.
_______________________

עו"ד ענת אדר כפיר

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות