מגזין, טורים אישיים

בקליפת אגוז: מהיכן צץ הביטוי “בקליפת אגוז”?

הביטוי “בקליפת אגוז” נשמע ונכתב רבות במסמכים משפטיים. מהו מקורו? האם ביטוי זה כשר מבחינה לשונית, או שמא תחליפיו עדיפים עליו? הבה נפצח את קליפת האגוז, ונלמד מיהו הסופר העברי שהטמיע את הביטוי ביצירתו, ומתוך כך הכשירו לשימוש
צילום: חן ליאופולד, פלאש 90

אחד הביטויים החביבים על עורכי דין ומשפטנים הוא הביטוי “בקליפת אגוז”, המופיע רבות בסיכומים, בפסקי-דין ובכתבי טענות, עד כי נדמה שכולם מכהים שיניהם במלאכת קילוף אגוזים. משמעותו של הביטוי היא “בקצרה” והוא מתאר סיכום או תקציר דברים.

כך, למשל, בתמ”ש 13-08-1204 ה.נ. נ’ ר.נ. (אסיר) ואח’, הפרק הראשון בפסק הדין נושא את הכותרת: “הסכסוך בקליפת אגוז”. בבג”ץ 16/10214, “העובדות בקליפת אגוז”. ועוד כהנה וכהנה במאות פס”ד וכתבי טענות.

מהו מקורו של הביטוי והאם נכון יותר להשתמש בחלופות שהשפה העברית מציעה לנו? ובכן, מקורו של ניב זה הוא בספרות הלטינית בדברי פליניאוס הזקן, שכתב:” קיקרו מוסר כי בתוך [קליפת] אגוז היתה סגורה איליאס, שירת הומרוס, כתובה על גבי קלף”. באנגלית משמש ניב זה “lie in a nutshell “, כמאמר מוסגר וכחלק הקטן המייצג את החלק השלם של העניין.

בספרות העברית של הדורות האחרונים מצאנו מספר חלופות מקוריות לביטוי לטיני זה. וכך כותב גרשון שקד, חוקר הספרות העברית: “עולם היסטורי שלם באגל טל”. היינו אגל הטל מקפל בתוכו דבר גדול בהרבה הימנו, ומשקף כבבואה את העולם כולו. עגנון מציין ביטוי נוסף בעל אותה משמעות ומייחסו לחכמי העולם: “חכמי העולם אומרים, בתוך טיפה אחת ניכר הים כולו”. ומהן החלופות הנוספות שאותן מציעה השפה העברית על דרך של דיבור ישיר ללא היגדים פיוטיים? הרי לנו “במילה אחת”, “בשתי מילים”, “באחת” או אף “בזעיר אנפין”.

אלא שאז מצאנו כי ביטוי זה, בקליפת אגוז, משוקע אף בכתיבתו הספרותית של משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק. וכך הוא כותב: “אכן מקום סגולה הוא הפרבר, מועט המחזיק את המרובה, מעיו אוצר עולם. כל מעשי בראשית וקורות הדורות מראש מקופלים בו כאותה השמלה האגדית בקלפת אגוז”. וכיוון שהכשיר ביאליק את קליפת האגוז, מי אנו כי נהרהר אחריו…

נמצאנו למדים כי הרוצה לחזר אחר קליפת האגוז, יש לי על מי לסמוך ואילן גבוה להיתלות עליו, ואותו הרוצה להדר ולהשתמש באחת מחלופות השפה העברית, הרי שימצא לו כמה וכמה חלופות יפות.

עו”ד צבי מונדשיין

 

ח.נ. ביאליק. צילום: ויקיפדיה
*המאמר מעובד על פי מאמרה של ברכה דלמצקי-פישלר, “מטבע ושיבוביו – על שני צירופים וגלגוליהם בספרות”, אוחזר ביום 6/5/2020 מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית, www.hebrew-academy.org.il
שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

דיני משפחה

כשהורה מסית נגד ההורה השני

עו”ד הילה וינטרוב מתמחה בדיני משפחה בעלת ניסיון רב בתיקים של ניכור הורי. בימים אלו עו”ד וינטרוב מנהלת מספר תיקים מורכבים בנושא. שומעים לא מעט

קרא עוד »
טורים אישיים

להיערך למתקפת סייבר

איך נערכים למתקפות סייבר ? מדובר במאות אלפי אירועים בשנה ויותר. בצל התקפות הסייבר שפקדו לאחרונה את ישראל, על רקע תקופת הקורונה, העומס על הרשתות

קרא עוד »
נגישות