נדל"ן, מגזין

לבנות מעל העננים

ליאור דץ הגיש עבודת מחקר לתואר שני לדוקטורט, ומאז הוא רואה איך בכל העולם בונים עוד ועוד פרוייקטים מרהיבים לפי העקרונות שחזה לפני יותר משבע עשרה שנה
מתוך עבודתו של עו"ד ליאור דץ כשהיה סטודנט מצטיין

אדריכל ועו”ד ליאור דץ חזה את התפתחות העיר הרב שכבתית לפני כ-20 שנה, עוד לפני טיילת הקריסטל החדשה שהושקה בסין ופרוייקטים אחרים המשלבים פונקציות ציבוריות בקומות העליונות, כמו סקיי גארדן בלונדון או התחנה המרכזית החדשה בסאן פרנציסקו, במסגרת עבודת המחקר שלו לתואר שני ודוקטורט.

“במחקר שלי טענו כי הפרדיגמה של העיר הרב שכבתית יכולה להתמודד עם הצפיפות העירונית הגוברת ,רק כאשר ישוכפל המרחב הציבורי (שטחים פתוחים, רחובות, טילות ומבני ציבור) במרחב. כלומר יצירת רחובות ופארקים גם בקומה ה-30 ולא רק במפלס הקרקע אחרת הערים יקרסו”.

אדריכל ועו”ד ליאור דץ הוא חדשן ונושא בשורה, בנוסף להיות עו”ד מצליח ואדריכל, גם הפעם עולה לכותרות חידוש בתחום תכנון עירוני ומתגלה שעו”ד דץ היה שם לפני כולם. כך היה כשהכותרות בארץ דיברו על זינוקה של חברת אנר’גיקס לראש טבלת החברות בתחום האנרגיה הירוקה בארץ. ראשיתה של אנרג’יקס היום, היא יוזמה משותפת של מנכ”ל החברה אסי לינגר ועו”ד ליאור דץ, שחברו לפני 10 שנים.

והנה שוב כותרות, הפעם מהתקשורת הבין לאומית, שמספרות בעקיפין על הגשמת חזונו של אדריכל ועו”ד ליאור דץ עוד בהיותו סטודנט לתואר שני בטכניון בחיפה, וסטודנט לדוקטורט באוניברסיטת חיפה. לאחרונה התקשורת העולמית חגגה את השקתה בסין של טיילת “הקריסטל”, שנפתחה על גג פרויקט שתכנן משה ספדיה במחוז צ’ונגצ’ינג בסין.

זו טיילת זכוכית הבנויה כצילנינדר נקניקי שאורכו 300 מטרים והוא ממוקם בגובה 250 מטרים, דבר שהופך אותה לאחת הטיילות הגבוהות ביותר בעולם. אדריכל ועו”ד ליאור דץ צפה את התפתחותה של העיר הרב שכבתית והרבה לדבר עליה עוד לפני 20 שנה. ההתפתחויות בעולם בתחום זה, כשטיילת הקריסטל היא החדשה שבהן, מעידות כי אדריכל ועו”ד ליאור דץ ראה את הנולד מתוך צרכי המציאות. בשנים האחרונות משולבות פונקציות ציבוריות בקומות העליונות של פרויקטי נדל”ן רבים ברחבי העולם, גם בשל דרישת הרשויות וגם בשל רצון היזמים במיתוג הפרויקט. כמו למשל בפרויקט סקי גארדן בלונדון שבו חויבו היזמים למקם גן ציבורי בקומות העליונות של מגדל המשרדים.

מתוך המחקר

עו”ד דץ: “לפני כ 20 שנה צפיתי את התפתחות של העיר הרב שכבתית במסגרת עבודת המחקר שלי לתואר שני בהנחיית פרופ מיכאל בורט הגאון, במסגרת הצעה שלי ללימודי תואר דוקטורט באוניברסטית חיפה בהנחיית פרופ ברוך קפניס ז”ל ומיכה בורט. בשנת 2002 פרופ’ בורט ואני פרסמנו מאמר במסגרת הכנס של אגודת האדרכלים הבינלאומי UIA בברלין, שם הצגנו את הפרדיגמה החדשה לתכנון ערים, של העיר הרב שכבתית. זכינו להערכה רבה והתענינות, ויכול להיות שזה היה הניצנים שהולידו את הפרויקטים כיום”, הוא צוחק.

“אז זה נראה העתיד כיום זאת עובדה קיימת. במסגרת עבודת המחקר צפינו את התפתחות הערים ואת הצורך בפרדיגמה, וגם את הבעיות שיש לפתור כתוצה מהצורך לצופף את הערים והתפתחות העיר הר שכבתית. טענו כי יש צורך ליצר פרדיגמה תכנונית משפטית בכדי להתמודד עם הצפיפות העירונית הולכת וגוברת. טענו כי הפרדיגמה של העיר הרב שכבתית יכולה להתמודד עם הצפיפות העירונית הגוברת, רק כאשר ישוכפל המרחב הציבורי (שטחים פתוחים, רחובות, טיילות ומבני ציבור) במרחב. כלומר, יצירת רחובות ופארקים גם בקומה ה-30 ולא רק במפלס הקרקע, אחרת הערים יקרסו”.

“טענו כי יש צורך לייצר פלטפורמה משפטית של רישום זכויות קניין באופן תלת מימדי, ולכן יש צורך בתיקוני חקיקה. ואכן, לאחרונה משרד המשפטים בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, החל בתיקוני חקיקה המאפשרים רישום בעלות מרחבית. כמו כן, במסגרת המחקר לתואר שני הוצע מודל אינטגרטיבי מתימטי לבחינה של ערכי צפיפות ופונקציה של מדדי רווחה, על מנת לתת כלי בפני מוסדות התכנון לבחינה והערכה של רווחה ואיכות תכנון, בעולם צפוף ותלת שכבתי”.

בשעתו, המחקר של עו”ד דץ הופסק למרות חדשנותו: “אני שמח שמה שצפינו במסגרת המחקר מתרחש. אותי זה לא מפתיע . רק חבל שעדין לא פותחה הפרדיגמה הזאת בתכנון הערים, ומדובר בפרויקטים בודדים ולא שיטה לתכנון העיר כולה. המחקר שלי נגדעה בגלל קנאה של מספר פרופסרים בטכניון, שבסוף הפסידו במשפט הדיבה שהגשתי ושלמו לי 250,000 ש”ח פיצוי. הם טענו שאני סטודנט חלש למרות שסיימתי בהצטיינות. זכיתי בכסף, אבל המחקר הופסק וחבל”.

עו”ד דץ מתאר את תחושת ניצחונו כשהוא רואה את הכותרות על טיילת הקריסטל, “אבל הניצחון שלי זה לא הכסף אלה ההוכחה שצדקתי במחקר. צפיתי את הנולד לפני שהתרחש. כפי שצפיתי, היום יותר ויותר פרויקטים של העיר הרב שכבתית לדוגמה: היי ליין בניו יורק, שכולם מתפעלים ממנו למרות שהצרפתים עשו טיילות דומות 20 שנה. פרויקט מרינה ביי בסינגפור של משה ספדי, ועכשיו פרויקט Raffles city במחוז צ’ונגצ’ינג בסין, שבו נפתחה לאחרונה טיילת זכוכית המכונה “הקריסטל”, גם הוא של ספדי, בניין הספירלה בניו יורק וגם תחנת האוטובסים החדשה בסאן פרנציסקו, מרכז התחבורה של סיילספורס, כשעל גג המבנה נבנה אחד מהפרקים היפים. וישנם עוד פרויקטים רבים. התופעה הזאת איננה חדשה באדריכלות ובינוי העיר, והחזון נולד עוד בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת אצל תנועות באדריכלות כגון: המטבולזים היפני, האריכגרם הבריטים, יונה פרידמן הצרפתי ואחרים. וגם הרבה לפני – בשנות ה-20 אצל לה קורבוזיה ואחרים. החזון היה ידוע רק חיכה לתנאים הנכונים. חיבים לפתח את הדברים לשיטה עירונית כפי שמוצע בתזה שלי בכדי שהתרומה תיהיה לכלל העיר”.

והנה תקציר המחקר המדובר:

תקציר המחקר 100416

 

המאמר שפורסם בכנס UIA בברלין 2002:

מאמר מכנס UIA בברלין

 

_____________________________________

ליאור דץ עו”ד אדריכל ויועץ אסטרטגי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

חדשות

הקרב על איקאה אשתאול לא נגמר

מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון, בשם מתכננת מחוז ירושלים, בקשה דחופה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בעיר, שדחתה

קרא עוד »
נגישות