חדשות, נדל"ן

נדחתה תביעת מתווך לקבל דמי תיווך לדירה מלקוח שחתם על טופס הזמנה

חושבים שאם הלקוח חתם על הזמנת שירותי תיווך ממתווך דירות, הוא מחוייב לשלם לו במידה ורכש את הדירה? תחשבו שוב
צילום: אנה קפלן, פלאש 90

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שרון הינדה, דחתה תביעה בסך עשרות אלפי שקלים של מתווך ללקוח שלא שילם לו דמי תיווך על נכס שקנה. השופטת הינדה קבעה כי המתווך אינו עולה בגדר הגורם היעיל בעסקה, אבל בהיעדר חולק כי המתווך הוא שהציג את הנכס לנתבע, אינה פוסקת צו להוצאות.

על פי התביעה, הקונה התוודע למכירת הנכס באמצעות משרד התיווך של התובע. הוא גם ביקר בנכס ובאותו מועד חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך מהסוכנות שבבעלות התובע. במסגרת ההסכם הקונה התחייב לשלם שיעור של 2% בצירוף מע”מ ממחיר הקניה של הנכס במידה ויירכש על ידו. הנכס עצמו, שהיה בתל אביב, הוצע למכירה תמורת סך של 3,600,000 שקלים, והקונה מסר למשרד התיווך של התובע הצעת מחיר על סך 2,750,000 שקלים, אולם לא השתכללה עסקת מכר.

כעבור חודש נחתם חוזה מכר בין הנתבע ובתו למוכר הנכס, תמורת סך של 3,100,000 שקלים. המתווך ששמע על כך, דרש מהנתבע לשלם לו דמי תיווך בשיעור 2% מתמורת המכר בצירוף מע”מ, המהווים סך של 72,540 ש”ח. הקונה דחה דרישתו והמתווך הגיש תביעה נגדו.

לטענת המתווך, הנתבע התוודע לנכס ולמוכר באמצעות משרדו ודי בכך כדי שיהיה הגורם היעיל לביצוע העסקה. בנוסף, טען כי יש לו הסכם בלעדיות לגבי הנכס, שנחתם עם המוכר. הנתבע עצמו לא הכחיש שחתם על הסכם התיווך, אולם טען כי המתווך שהציג בפניו את הנכסמסר לו מידע שקרי ומוטעה בקשר לנכס, והסתיר מידע מהותי לעניין החניה הצמודה וסכסוך משפטי בין הדיירים לגבי השימוש בשטח המשותף המשמש לחניה. כמו כן, הוא הסתיר חוב לרשם החברות, והתחייבות של הדיירים לביצוע שיפוצים.

עוד טען, כי המתווך הכשיל את העסקה בכך שלא העביר למוכר את הצעתו לרכישת הנכס תמורת סך של 2,750,000 שקלים. לדידו של הקונה, משרד התיווך לא פעל במידת האינטנסיביות הנדרשת ועל כן לא היה הגורם היעיל בעסקה. עוד טען כי הנכס שווק על ידי מתווכים נוספים ועל ידי המוכר בעצמו, אשר פרסם אותו באינטרנט ללא תיווך, ולא שילם דמי תיווך בעצמו.

בסיכומו של דבר, השופטת הינדה קיבלה את טענת הקונה, קבעה כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעיסקה וכאמור דחתה את התביעה. “לאחר שבחנתי בפירוט את התנהלות שני הצדדים, לא שוכנעתי כי הנתבע נהג בחוסר תום לב כלפי התובע. שכן, כאמור לעיל, גרסתו של הנתבע, כי פנה אל משרד התובע שוב ושוב לא נסתרה. גם גרסתו של הנתבע כי על אף שקיבל מידע ממתווך אחר לגבי הנכס, שב אל התובע והציע הצעה לרכישתו לא נסתרה. כלומר הייתה לנתבע אפשרות “לעקוף” את התובע ולקבל שירות ממתווך אחר והוא בחר שלא לעשות כן”, כתבה השופטת הינדה והוסיפה: “מנגד הוכח בפני כי התובע לא נקט בפעולה כלשהי לקדם את ענייננו של הנתבע, לא נענה לפניותיו ולא התנהל עם הנתבע בהגינות ובנאמנות המחויבת כלפי לקוח. בנסיבות אלה, הציפייה כי הנתבע יוותר על הנכס או למצער ימתין את שהתובע או מי מטעמו יאות לקדם את עניינו אינה סבירה, ומשהנכס פורסם עצמאית על ידי המוכר, הניסיון להגיע אל הנכס בדרך זו מצד הנתבע אינה נתפסת כחוסר תום לב”.
__________________________

לצפיה ודירוג כבוד השופטת שרון הינדה

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות