חדשות, נדל"ן, כסף וחדלות פרעון

הפיצוי לפינוי דיירים פטור ממס

בית המשפט קבע כי משפחה שיושבה בפרדס כץ לפני כ-70 שנה ופונתה לא תשלם מיסים על הכספים שקיבלה במסגרת ההסדר עמה

שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ד"ר אבי גורמן, קבע כי תשלום לפינוי דיירים בפרדס כץ, ששוכנו במקרקעין בראשית שנות החמישים, ימוסה כמכירה של דירת מגורים וייפטר ממס. השופט גורמן לא קיבל את טענת מנהל מיסוי המקרקעין ואף חייב את המדינה בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

מהתביעה עלה כי עם הגעתה ארצה בראשית שנות ה-50, יושבה משפחת וייס על ידי הגורמים המיישבים באותה העת, בכפר נטוש, אשר לימים הפך למעברת פרדס כץ. המשפחה החזיקה במקרקעין במשך למעלה מ-60 שנה, מבלי שהופנתה אליה כל דרישה לפינוי השטח. יתירה מזו, בני המשפחה פנו בכתב מספר פעמים לרשות מקרקעי ישראל בבקשה להסדרת זכויותיהם במקרקעין, אך דבר לא נעשה.

בעקבות החכרת המקרקעין לחברה הכלכלית לפיתוח בני ברק, הוגשה כנגד בני המשפחה תביעת פינוי. במסגרת פסק בוררות, נקבע כי על רמ"י, עירית בני ברק והחברה הכלכלית לפיתוח בני ברק, לשלם לבני המשפחה תשלום בעד רכישת הזכויות בביתם.

בפני ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין עלתה השאלה כיצד יש למסות תשלום זה. רשות המסים טענה כי בני המשפחה פלשו למקרקעין, ולכן הזכות שבידם אינה "זכות במקרקעין" ומשום כך אין הם זכאים לפטור הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בעת מכירת דירת מגורים מזכה.

ועדת הערר דחתה את עמדת רשות המסים וקיבלה את הערר. נפסק כי בנסיבות המיוחדת של ערר זה, הוכח כי בני המשפחה לא פלשו למקרקעין אלא קיבלו רשות ליישב שם. בנסיבות אלה, כך נקבע, זכותם של בני המשפחה עולה כדי "הרשאה במקרקעי ישראל" והיא מהווה "זכות במקרקעין" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין – בו אין דרישה כי העסקה תיעשה בכתב. לאור האמור קבע בית המשפט כי העוררים זכאים לפטור ממס שבח החל בעת מכירת דירת מגורים מזכה.

בית המשפט עמד על שיקולי מדיניות מס ראויה ועל ההשלכות החמורות שעלולות להיות אם אנשים במצבם של העוררים לא יזכו לפטור ממס בעת מכירת דירת המגורים בה החזיקו כ- 70 שנה. "למיטב ידיעתי", כתב השופט גורמן בהחלטתו, "כדבר שבשגרה המשיב מחיל את הפטור הקבוע בסעיף 49ב(5) לחוק, גם כאשר – כמו ברוב הדירות בישראל, לא הייתה למוריש זכות "בעלות" בדירה, אלא לצורך הדוגמה זכות חכירה גרידא. מדוע אפוא יש לנהוג בדרך שונה עם העוררים?".

השופט גורמן הוסיף: "כך או אחרת, אני סבור כי הפרשנות המקובלת ושאותה יש לאמץ לביטוי "בעלה" שבסעיף 49ב(5)(ב) לחוק, היא במובן של – "בעלה" של הזכות במקרקעין, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, ולא במובן של "בעלות" כמשמעותו בחוק המקרקעין. לאור זאת, משמצאנו כי הייתה בידי העוררים והוריהם "זכות במקרקעין", הרי שזכאים הם לפטור הקבוע בסעיף 49ב(5) לחוק – כפי שקבע המשיב מלכתחילה".
_________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט ד"ר אבי גורמן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות