חדשות, טורים אישיים

פרשנות: לא קרנבל כי אם משפט

היום תתקייים ישיבת ההקראה הראשונה במשפט הפלילי של בנימין נתניהו, בני הזוג אלוביץ (שאול ואיריס) וארנון מוזס. איך זה עתיד להתנהל מכאן והלאה?
מפגינים בעד בנימין נתניהו, מסמלי המחלוקת בציבור הישראלי ביחס למשפט. צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

הרוחות סוערות לקראת פתיחת המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו נאשמים בנימין נתניהו, הזוג אלוביץ ונוני מוזס, ארבעה אנשים עשירים ורבי עוצמה, שאחד מהם הוא גם רה"מ המכהן הנהנה מפופולריות רבה. אבל משפט הוא משפט, ויש סדרי דין וכללים, ונהלים.

– מה עומד לקרות בישיבה הראשונה?

ישיבת ההקראה הינה ישיבה שבעיקרה הינה טכנית. מעמד ההקראה הינו מעמד שבמהלכו הנאשמים אמורים לאשר שקראו והבינו את כתב האישום. בפרקטיקה, תמיד וללא כל חריגים כמעט, אומר הסניגור שהקריא לנאשם את  כתב האישום והוא מבין את תוכנו והוא מיוצג, והנאשם מאשר.

לאחר חילופי המהלומות שהיו בין הפרקליטות להגנה, בדבר התייצבות הנאשם נתניהו, הורה בית המשפט המחוזי למר נתניהו, להתייצב לדיון. זאת, למרות שבנקל ניתן היה לפטור אותו ממנו. מר נתניהו יאשר שהוא קרא את כתב האישום מבין את תוכנו, ושהוא מיוצג.

רוב הדיון, יעסוק בשאלות פרוצדורליות, בין היתר, הסניגוריה תטען שלא קיבלה את מלוא חומרי החקירה. הסניגוריה תטען שהיא זקוקה לפרק זמן נוסף ללימודו. הסניגוריה תטען שצוות ההגנה של ראש הממשלה לא הושלם כי מחכים להחלטות מימון שכר הטרחה מבעלי ההון שרוצים לממן את הוצאות הגנתו.

בנימין נתניהו. בית המשפט קבע שיהיה נוכח בישיבה הראשונה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

יקבע דיון נוסף, לגבי הסכמות לגבי ראיות ועדים (סעיף 144 לחסד"פ) שבהם ידונו האם ניתן לוותר על חלק מעדי התביעה בהסכמה, והגשת הראיות שבאמצעותם בלי העדתם. יתכן, אם כי לא בטוח, שיועלו טענות מקדמיות בדבר אכיפה בררנית וטענות נוספות, אולם אותן ניתן לטעון בהמשך (למעט פגם או פסול בכתב האישום וחוסר סמכות מקומית).

עיקר הישיבה נועד לקבוע לוח זמנים להמשך- תגובת הנאשמים לכתב האישום בכתב (מודה/לא מודה). מועד לדיון לפי סעיף 144 כאמור, לגבי הסכמה על ראיות ועובדות ומועד לטענות מקדמיות.

נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות. נאשם גם הוא במשפט. צילום רועי עלמה, פלאש 90

מספר שאלות שיש לשאול:

– האם נאשמים חייבים להיות נוכחים בזמן המשפט?

ככלל, נאשמים חייבים להיות נוכחים באולם בית המשפט, אבל לבית המשפט סמכות לשחררם לבקשת הסניגורים על פי סעיף 128 (2) לחוק סדר הדין הפלילי. אין ספק שהשופטים חייבו את נתניהו להגיע לישיבה הראשונה, אך יש סבירות מאוד גבוהה שישוחרר בהמשך. הוא יהיה במשפט במהלך העדויות המרכזיות, ובכלל זה של עדי המדינה, שבלעדיהם לא ניתן לבסס את אשמתו.

– מהן טענות מקדמיות?

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי מפרט את הטענות המקדמיות שעומדות לרשות הנאשם. בכוחן להביא לביטול או תיקון כתב האישום. רצוי לטעון אותן לפני התחלת המשפט, אבל ניתן להעלותן בכל שלב במשפט, כולל הערעור, למעט פגם או פסול לכתב האישום וחוסר סמכות מקומית, שנדרשת רשות להעלותן בהמשך.

בנוסף, ניתן יהיה לטעון "אין להשיב לאשמה" לאחר סיום פרשת התביעה, שמשמעותה- שגם אם נותנים משקל מקסימלי לראיות התביעה- אין יכולת להוכיח אשמה. בין היתר סניגורי נתניהו יטענו להגנה מן הצדק, אכיפה בררנית, וטענות נוספות כגון חסינות.

– מה צפוי לטעון נתניהו?

נתניהו מתכוון לתקוף בעיקר את עדי המדינה, ובכלל זה ההודעות שנגבו מהם. בין היתר, הלחץ שהופעל על ניר חפץ – האם נסחט באמצעות תרגילי חקירה מפוקפקים או תנאי מעצר קשים ביותר, או שבכלל, כפי שדיבר בתוכנית עובדה- שום דבר לא השפיע על מהימנות עדותו.

ניר חפץ, לשעבר בכיר ב"ידיעות אחרונות", לשעבר עורך "מעריב", לשעבר דובר ואיש סוד של נתניהו. עד מדינה במשפט. צילום: אבישי ששון, פלאש 90

– אורך המשפט:

אורך המשפט נקבע לפי מספר פרמטרים, ביניהם מתי התקבל חומר החקירה, היקפו, כמות הנאשמים והעדים, תכיפות ימי הדיונים. בתיקים כמו ויסות מניות הבנקים, הולילנד, הבנק למסחר- הדיונים הסתיימו מהר בסדר גודל של שנה וחצי- בעיקר בזכות העובדה שהשופטים שמעו את התיקים ברצף, כולל בפגרה 3-5 פעמים בשבוע.

ישנם בתיק 333 עדי תביעה, והצפי הוא למשפט שימשך לפחות שנתיים. כמו כן, זהו התיק הראשון שבו מדובר בראש ממשלה מכהן, לכן יהיו דחיות בשל אירועי חירום ומשברים ביטחוניים, ובכל מקרה כזה יועמדו השופטים לבחינה האם לדחות או לקיים את הדיון- כפי שהיה בבקשה להיעדרות מהדיון הראשון. לא כן היא, הדיונים הבאים.

– האם תהיה חנינה?

בסמכות נשיא המדינה לחון בכל עת "עבריינים" על פי חוק יסוד נשיא המדינה, לפני אחרי ובמהלך המשפט.
לפני זאת דוגמת פרשת קו 300, ספק רב אם נתניהו ילך לכיוון זה, כאשר הוא טוען בעקביות לחפותו.

– האם יהיה עיכוב הליכים?

חוק סדר הדין הפלילי קובע כי "בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט. ההחלטה לעכב הליכים תינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם". נסיבות כאלה יכולות להיות קשורות במצב בריאותי או נפשי של נאשם, בהיעלמות עדי תביעה חיוניים. הרשימה אינה סופית.

ספק רב, לאור ההתנהלות ותקיפת היועמ"ש באופן אישי, אם הדבר הזה יקרה.

ד"ר אביחי מנדלבליט, היועמ"ש. לא צפוי לעכב את הליכי המשפט. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

– האם יגיעו להסדר?

בכל תיק פלילי ניתן להגיע להסדר טיעון, כולל בערעור. מחד, הודאה של נתניהו תחסוך זמן שיפוטי יקר תמורת הקלה בסעיפי אישום ועונש. כמובן, כשמדובר באיש ציבור, יש שיקולים ציבוריים כמו הבושה שתיחסך למדינה ולו, נטילת העוקץ של טענות כגון רדיפה וקורבן. השיקולים ללכת להסדר נובעים גם, בהקשר של מר נתניהו, משיקולים של השפעה ממצב פוליטי וציבורי, ככל שיהיה במצב יותר טוב ציבורית – כמו כעת, ההסדר מבחינתו יהיה בתנאים יותר טובים, ולכן הוא מנסה כמה שיותר לשמור על עצמו כראש ממשלה מכהן או חילופי כעמדת מיקוח טובה יותר.

– אז מה יהיה בסופו של דבר?

הרבה רעש, ניהול משפט תקשורתי (למרות תקוותי שהמשפט ינוהל בתוך דלת אמות בית המשפט), הרבה בלגן, ויתכן שבסוף הכל יגמר בקול ענות חלושה, או בהסדר מינורי, לא לפני שהצדדים יקיזו האחד את דמו של האחר, למרבה הצער.
הצעתי היא שהצדדים יקפידו לקיים את הדיון, בתוך האולם, ולא מחוצה לו, למען הנראות הציבורית ולמען כולנו.

הכותב הינו עו"ד פלילי, מומחה למשפט פלילי פשיעה כלכלית ועבירות צווארון לבן ומכהן כיו"ר משותף של הפורום הפלילי הארצי.
_____________________________

עו"ד פלילי אייל בסרגליק

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:
אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk
אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV
לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E
להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://www.obiter.co.il/ask-lawyer
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות