חדשות, לשון הרע

השופט על זוגלובק: “תהיות לעניין תום ליבה… חשש ל’תביעה בררנית’ או אף ‘תביעת השתקה'”

אזרחית, שהעתיקה פוסט הומוריסטי אך מכפיש בפייסבוק נגד זוגלובק ופרסמה אותו בקבוצת פייסבוק שהיא מנהלת, תפצה את החברה באלפי שקלים בודדים. השופט הביע תמיהה להחלטתה של החברה לתבוע רק אותה, ולא פסק הוצאות
אוהבים נקניקיות? אילוסטרציה. צילום: יעקב נאומי, פלאש 90

אזרחית שהעתיקה פוסט קצרצר בפייסבוק ופירסמה אותו מחדש בקבוצת פייסבוק אותה היא מנהלת, תיאלץ לשלם לחברת זוגלובק 3000 שקלים בגין לשון הרע. השופט אודי הקר לא פסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת חברת זוגלובק, זאת בין השאר בגלל הסיבה: “לאור התמיהות בדבר תום ליבה של התובעת בבחירתה לתבוע את הנתבעת דווקא והיחס בין סכום התביעה לסכום שנפסק לטובת התובעת”.

זוגלובק היא חברה פרטית העוסקת בייצור ושיווק מוצרי מזון בישראל, שתבעה מנהלת קבוצה סגורה לנשים ואימהות בפייסבוק, המונה 4,000 משתתפים. לפני שלוש שנים פרסמה זוגלובק הודעת אזהרה לציבור, בדבר הימצאות שאריות בוטנים במוצרים מסוימים אותם היא משווקת. בעקבות הודעה זו, פורסמה באתר האינטרנט YNET, במדור הצרכנות, כתבה תחת הכותרת: “זוגלובק מזהירה: שאריות בוטנים במוצריה”.

לאחר פרסום הכתבה, באותו יום, פרסמה העיתונאית אורית נבון (כיום בתאגיד כאן, אז במקאו, השייך לשידורי קשת) בדף הפייסבוק שלה את הדברים הבאים: “‘זוגלובק מזהירה: שאריות בוטנים במוצריה’. אה כי נוצות, מקור של ציפור ומיצי קיבה של תרנגולים זה בסדר. #נקניקיות” (הפוסט המקורי עדיין מופיע בפייסבוק).

כעבור מספר ימים העתיקה הנתבעת את פרסומה של נבון, ופרסמה בקבוצת הפייסבוק אותה היא מנהלת, את הדברים הבאים: “‘זוגלובק מזהירה: שאריות בוטנים במוצריה’. אה כי נוצות, מקור של ציפור ומיצי קיבה של תרנגולת זה בסדר?? מגעיל”. הנתבעת שהעתיקה את הפרסום – כלשונו – הוסיפה לו את המילה “מגעיל”, ולצד פרסום זה הוסיפה גם שני “אימוג’ים” המבטאים זעזוע מהדברים, ותמונה של נקניקיה עם נוצה.

על פי טענת הנתבעת, מסיבות טכניות לא היה ניתן לשתף את הפרסום של נבון בקבוצת הפייסבוק, ולכן היא העתיקה אותו ולא ביצעה פעולת “שיתוף”. למחרת הפרסום, פנה אל הנתבעת אדם שהציג עצמו כמי שעובד עם זוגלובק, ודרש ממנה להסיר את הפרסום. בתגובה טענה הנתבעת כי מדובר בפרסום שרץ כבר שבועיים בפייסבוק והפוסט המקורי, לא של הנתבעת זכה לאלפי שיתופים בהקבוצות. בסיכומו של דבר הנתבעת הסירה את שמה של זוגלובק מהפרסום, אך לא הסירה את הפרסום בכללותו כדרישת החברה.

הפוסט המקורי של אורית נבון בפייסבוק, מלפני שלוש שנים

בעקבות כך הגישה חברת זוגלובק תביעה לפיצוי בסך של כ-70 אלף שקלים, וכתבה בתביעה כי הפרסום על הימצאות חלקים בלתי ראויים למאכל בנקניקיות “זוגלובק” כנוצות, מקור של ציפור ומיצי קיבה של תרנגולת, אינו אמת. בתהליך הייצור של נקניקיות זוגלובק אין שימוש ברכיבים אלו ומדובר בטענות כוזבות שהוצגו בפרסום כעובדות. “טענת הנתבעת, כי לא הייתה הראשונה לפרסם את הפרסום אינה גורעת מחומרת מעשיה. הנתבעת לא התנצלה על הפרסום ולא הסירה אותו”, נכתב בתביעה.

בכתב ההגנה נכתב כי מדובר ב”תביעת השתקה”, שנועדה למנוע דיון ציבורי ראוי וחשוב, ולהשתיק כל הבעת דעה בנוגע למוצרי בשר ונקניק מעובד בכלל, ובנוגע למוצריה ולפעולותיה של חברת זוגלובק בפרט. “עסקינן ב”תביעה בררנית” של חברת ענק שבחרה לתבוע אותה – אדם פרטי שהביע את דעתו – הגם שהפרסום הנו תעתיק מילולי מלא ומדויק של פרסום קודם שפרסמה העיתונאית, ואשר צוטט באופן מלא נכון ומדויק בפרסומה. התובעת בחרה לתבוע אותה בשל החשש שמאחורי העיתונאית, עומדים גופי תקשורת שיממנו עורכי דין וינהלו מולה הליכים שיביאו לפרסום נוסף נגדה. התובעת אף נמנעה מלתבוע רבים אחרים שפרסמו את הפוסט. התובעת מצאה בה את “החוליה החלשה בשרשרת”, וסברה שתוכל לעשות שימוש בה, כדוגמה, על מנת להטיל מורא על הציבור ולמנוע פרסומים ביקורתיים נגדה ונגד מוצריה”, נכתב בכתב ההגנה.

השופט קבע כאמור כי מדובר בפרסום שהינו לשון הרע. “דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי פרסום המייחס לתובעת שימוש ב”נוצות”, “מקור של ציפור” ו”מיצי קיבה של תרנגולת” משפיל את התובעת בעיני הבריות, ועושה אותה מטרה לשנאה, לבוז וללעג. פרסום כאמור אף פוגע במשלח ידה”, כתב השופט בהחלטתו, אך הוסיף: “במקרה זה, כאמור וכמפורט להלן, אינני סבור כי לתובעת נגרמה מהפרסום גם פגיעה של ממש, שאינה ממונית. הפרסום המקורי פורסם והופץ ברשתות החברתיות עוד קודם לפרסומה של הנתבעת, אשר פורסם בקבוצה סגורה. הגם שהפרסום כלל עובדות שאינן אמת, הוא נוסח באופן הומוריסטי, והופנה כלפי מוצרים העשויים מבשר מעובד, הזוכים לביקורת ציבורית רבה במרשתת. התובעת לא נקטה בכל הליך נגד מפרסמים אחרים שפרסמו פרסום זהה ויש בכך ללמד, כי היא אינה סבורה שנגרמה לה פגיעה של ממש בעקבות הפרסום… לכל אלו אוסיף, כי בחירתה של התובעת לתבוע את הנתבעת דווקא, מעלה תהיות לעניין תום ליבה ויש בה אף להעלות חשש ל”תביעה בררנית” או אף “תביעת השתקה” שלא נועדה לקבל פיצוי על נזק שנגרם לה”.

עו”ד רועי טיבי, מומחה לנושאי לשון הרע: “תמוה מאוד בעיני שהחברה לא תבעה את המפרסם המקורי ולא ברור מהאמור האם החברה בכלל פנתה למפרסם המקורי בדרישה להסרת הפרסום. התנהלות תמוהה זו מכרסמת ביסוד הנזק בתביעת לשון הרע, כך שגם אם נקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע, הרי שהפיצוי שייפסק יהיה מינימלי לאור התנהלות החברה”.
_________________________

לצפיה ודירוג כבוד השופט אורי הקר

________________________

 

עו"ד רועי טיבי |אזרחי מסחרי|לשון הרע|הגנת הפרטיות|מקרקעין

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

מי שקרא כתבה זו קרא גם:

נגישות